אש ידידותית

שון לנון

קפיטול
4/5

"לא רוצה לשמוע מילה נוספת ממך/ מעדיף להיות לא צודק/ החיים לרוב הם מה שאינך רואה/ אז תביט רחוק"

אלבום הביכורים של שון לנון שיצא ב-1998 – Into The Sun היה לגמרי באופן מקרי אלבום עם טאץ' ג'אזי, ניו-יורקי מאוד, חשף מאוויים וסקרנויות של צעיר בן 22 אז.
ואז הוא נפרד מחברה שבגדה בו עם חברו הטוב ביותר. שנה וחצי לאחר מכן אותו חבר נהרג בתאונת אופנוע. כול האירועים האלו הולידו אלבום של כעס, אשמה ועצב ושירים יפים אחד-אחד. כשהוא נשען על הרכב רוק של ארבעה כלים, עיבודים הרמוניים מלטפים, מגיש שון אלבום בלדות עצובות. שיר כמו Dead Meat  (דגימת סאונד למטה) הוא דוגמה אחת, ואם מחפשים את אבא ג'ון במוסיקה, את ה"ביטלסיות", אין בעיה לאבחן גם בזה. אבל יותר מההשפעה של אבא לנון, מרחפת באלבום הזה רוחה של פיונה אפל.
אז נכון ששון מצליח לבסס עצמו כאמן בזכות עצמו, אבל לא יכול להימנע מההשפעות הגנטיות. Dead Meat הפותח קובע את הטון בהמשך – מנגינות מלנכוליות, הרמוניות נוגות שמחלחלות. ולמרות שפה שום המילים על גבול הבאנאלי ("זה לקח והרבה יין") וגם אם המוסיקה אינה שיא התחכום, הרי אלה יסלחו בזכות מנגינות כמו Tomorrow ו-Falling Out Of Love.

אני מאמין לרחשי הלב המוסיקליים האלה של לנון. יש בבחור הזה עידון שמגיע ממקומות של אמת פנימית. מנגינות שתואמות במדויק את מה שהוא חד ורוצה לומר. אז נכון שמי שמחפש אצל שון לנון את "תחיית הביטלס" – עשוי להתאכזב, אבל הוא בטח לא מבייש את שמו של אבא. ג'ון לנון היה מאוד שמח לשמוע את זה. 

 

שון לנון – על הופעתו בישראל

Sean Lennon – Friendly Fire

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות