לנשום

בועז שרעבי

הד-ארצי, צח-כרמלי
3/5

לא איבדתי את עצמי בדרך/ לא שכחתי מה זה לחלום/ אני כבר לא רוצה לרדוף עוד/ רוצה לשבת/ רוצה לנשום"

לא חייבים להעביר את הטקסט הזה לפסיכולוג כדי להבין את כוונת המשורר. מי לא מרגיש ככה אחרי הרבה שנים של חיים בלחץ להשיג משהו. מצד שני צריך להקשיב למוסיקה של בועז שרעבי כדי להבין שמשהו מסעיר עבר עליו

רומנטי, נשפך, מרוגש, עצוב, עייף, חרד ומתגעגע. זו התחושה אחרי 10 שירים חדשים של בועז. יש לו משפט בשיר השני "כמה זמן" – "מה נותר לו לבנאדם/ כשנדמה שהוא כמעט נעלם".
עמית צח שכתב את הטקסטים (גם שותף ללחנים, המפיק המוסיקלי והמעבד) התייחס במלוא הרצינות לתחושותיו של הרומנטיקן הנואש-נוגה, כתב מפיו של שרעבי את תחושותיו וניסה לדחוס הכל לדיסק.
שרעבי חושש לאבד את עברו – "רק אל תשכח/ אל תוותר/ מה שנחרט איתך ישאר". ועדיין פועם בו לב של מאהב כמו פעם שלא שכח לחלום ומנסה עדיין להיאחז במה שיש ולחזור לשפיות ולאהבה שהוא מכיר.
"שלהבת" – קינה על קיצו של חלום – הוא שיר שהזכיר לי סגנון השנסון הצרפתי (שארל אזנבור, סרג' לאמה). הייתי מוריד ממנו קצת עודפים של רגש, והיה יוצא יופי של שיר רומנטי.
כאן הבעיה: שרעבי מלא עד גדותיו ברגש שהוא חש צורך לפרוק. אילו היה זמר אופרה, הוא היה יכול להפוך חלק מהטקסטים הקיטשיים לאופרה של חייו.. אני אומר את זה כי ברוב הדיסק שרעבי זועק רגשות – כאילו רוצה להגיד – תאמינו לי שאני מרגיש ככה, ואני מאמין לשרעבי שהוא מרגיש ככה, ושהנרגשות הזו שלו – אינה זיוף, אבל מוסיקה לפעמים אינה רק רגש, לא רק ניסיון לשפוך הכל, לא שיר אחד ארוך של רומנטיקה עצובה.
בבועז שרעבי תמיד היה משהו אינטימי, שאתה יכול בקלות להתחבר אליו. כשהוא שר שיר אהבה, אי אפשר שלא להאמין שזה בא ממנו. אצל בועז גם הנדוש לפעמים גורם צביטה בלב. הוא הפך את הסלסול הגרוני החם לסגנון. הוא שר בדרך כלל מהמקום שנמצא איפשהו מתחת למיתרי הגרון.בטון המלנכולי עגמומי ומסתלסל שנשמע בדרך כלל אותנטי ומשכנע.
אלא שבאלבום הזה הוא שכח את נושא המינונים, בלחנים, בעיבודים המשתפכים – ועמית צח הלך איתו לאורך כל הדרך בניסיון יומרני משהו לכתוב את מלודרמת חייו, את ה-My Way שלו. יצא דיסק מלודי מאוד, אבל עמוס מדי ברגש, במלודרמה, חסר ניואנסים. ואם מדברים על שירה "מהלב", יש לו הפעם, לשרעבי,  לב מוגדל מדי.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות