"ארקייד פייר", הרכב האינדי רוק ממונטריאול רוצה להמציא את הגלגל מחדש. מי שמכיר את רוק האלטרנטיבה של Sigur Ros – אז ארקייד נמצאים בסביבה הזו. הניו-ווייב של האלפיים, רוק פולק אלטרנטיבי רב כלי.
ב-2005 ה"טיים מגזין" נתן ללהקה הזו שער והכריז אגב כך על "להקת הרוק הכי מיוחדת שיצאה מקנדה"
הפעם אחרי Funeral שהדהים וריגש – הציפיות נסקו. החדש שונה מקודמו, אבל לא נופל ממנו, אולי מסתורי ומוזר ממנו. פה ושם אפילו טוב ממנו. הוא מתבסס על סיפור של הסופר ג'ון קנדי טול, שנחשב קאלט. ווין באטלר הסולן נשמע לי לעיתים תיאטרלי כמו דיוויד בואי וגם כמו ברוס ספרינגסטין ב – Antichrist Television Blues.
טקסטים: כמעט כל שיר מלא בחרדות. שירים של אי שקט אפוקליפטי. על מלחמות קדושות בתקופתנו – "לעבוד בכניסה כשהמשפך שלך מתה" ושיר מחאה, "אדן החלון", Windowsill ("לא רוצה עוד לגור באמריקה") גם MTV נכנס לרשימת החרדות. "מגיע זמן כשכל המילים יאבדו את המשמעות שלהן". "אין הרבה סיכוי להישרדות" גם הדת לא תציל אותנו, וב"אנטיכריסט טלוויז'ן בלו" גם המאמין הנוצרי משמש אוביקט ללעג. אלהים לא לצידנו
בעיבודים השתמשו בתזמורת הונגרית, מקהלה צבאית, אורגן כנסיה (Pipe Organ) hurdy gurdy (סוג של כינור עם מנגנון יוצר ויברציות) חובה להקשיב ל- Keep the Car Running, Windowsill, No Cars Go and Antichrist Television Blues הפקה חכמה, מאד לא שגרתית, תיאטרון המוסיקה, עיבודים של דמיון נהדר. אלטרנטיבה בריבוע.