הטון שלה סרקסטי, ההבעה דרמטית, פאם פאטאלי, אבל אז בא הטקסט הזה ומחזיר לשגרת שירי האהבה – רוצה לצלול לו לתוך הנשמה, לסחרר את חושיו, להרגיש החום שזורם ממנו, להיות עטופה בזרועותיו כי בסך הכל נורא קר וגם חשוך בלעדיו. או.קיי. או יותר נכון או.קיי? למה לנו עוד שיר אהבה פשטני. מה הועילה טלי פיין לראשנו המפוצץ במילות אהבה בעוד שיר אהבה. אבל אם פאם פאטאל וקברט – אז לפחות העיבוד הזה, הואלסי-סחרחר בנוסח המוסיקה של נינו רוטה לסרטי פליני נותן לשיר איזה תבלין, ותבלינים בדרך כלל מוסיפים. לא גורעים.
