עוץ

האנשים

התו השמיני
3/5

"האנשים" הם: דרור שוסטק שירה, חשמלית, אורגן ואקוסטית, , נירי דמסקי – שירה, גיל ברעם – תופים, ערן נתנס- בס , דייב יוסף – גיטרה חשמלית.


בשלושה עשר השירים שצלחתי יש הרבה התפייטות אבל מעט פיוטי אותנטי. זה חבל כי גיליתי בהרכב הזה יסודות מוסיקליים בריאים, במנגינות, בעיבודים. דרור שוסטק הסולן וכותב מרבית החומר – שר בקול נמוך "את ואני אבק כוכבים… לפעמים ביחד מסתכלים על השמיים/ אומרים ששם רחוק נולד כל יום כוכב". אוקיי. אז מה? מה רציתם לומר?
זה לא השיר היחיד שהטקסט שלו נשמע מקרי-מוגזם-סתמי-מפוספס. ב"ותלכי" עם ו' תנכית (למה? מה פיספסתי) שואל שוסטק בקול המלנכולי הנמוך שלו – "מי יתפוס את היופי שלך/ את הסכר שלך מי יפרוץ/ את הזרם שלך מי יצלח", וגם כאן יש תחושה של טקסט נדוש ומיופייף, לא מחובר לנאראטיב.
בעיה: החלוקה בסולואי שירה בין דרור שוסטק לנירי דמסקי. ה"דמוקרטיה" כאן אינה טובה ל"האנשים". דמסקי בשיר על דמותה המיוחדת של ג'אלו אנמית מדי לטעמי, בסגנון פולק-רוקי, כנ"ל – "סוער הים" – שהקשר בין סערת הים ותחושותיה מקרי לחלוטין. תרומתה של דמסקי ללהקה כזמרת מבצעת מוגבלת. דמסקי אינה תורמת למיקוד וגיבוש של הצליל הכללי. כנ"ל בשיר "כוכב הנצח" שבו המאזין מקבל הצעות מוזרות – "בלילות דע את הזוהר, בימים דע את החמה" הצעות שאני לא קונהבטח לא בטון המיימי של הזמרת. גם הבוסה של "ניצוץ אהבתי" לא שיפרה את דעתי על דמסקי.

הטונים של שוסטק יותר ייחודיים, אם כי גם כאן  הרגשתי לא פעם כאילו מדובר בשיר אחד לאורך הדיסק בטון יענו רומנטי -מסתורי שבאמצעותו הוא מנסה להיות פיוטי. (יש לו "ספינות רחוקות" בשביל לתאר את תשוקותיו) אבל התוצאה היא יותר קוסמטיקה מילולית. גם ערן נתנס ניסה כוחו ב"משעול האהבה" וגם כאן – התייפייפות סתמית
טוב יותר "יזראל ויבריישן" במקצב רגאיי, על אנשים מקומיים שיצאו לחפש את האמת בחוץ, כשהמכנה המשותף בסופו של דבר – מוצאם הישראלי.
בואו נסכם: היסודות המוסיקליים הטובים לא יכולים לשמש עלה תאנה לאי אמירה, לטקסטים סתמיים. "האנשים" נמצאים באיזושהי ספירה אמורפית, מרחפים בין שמיים לארץ, ולא ברור מניין הם באים ולמה הם חותרים.

The People – Oz

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות