"תעני לטלפון", מתחנן מושיק עפיה "זה צלצול של גבר מאוהב". אנחנו בסדרה הדיכאון של הגברים הים-תיכוניים האוהבים והפגועים על ידי נשותיהם. צלצול של גבר מאוהב מנסר האוויר אבל היא לא עונה לטלפון (מספר מזוהה?) ואני לא מאמין למילה שיוצאת מהפה של עפיה.

אלון צדוק שסיפק את סרנדת דמעות התנין – לא חשב פעמיים. הוא היה בטוח שזה מתאים לעפיה,  לא חשוב אם הוא מזדהה. הוא גם הגיש לו רשימת תלונות כלפיה – מתעלמת, שותקת שתיקה רועמת (?)  אבל בכל זאת מהצלצול שלו מתלהבת. איך, צדוק? גם שתיקה רועמת וגם מהצלצול מתלהבת.  האין כאן סתירה? אם אשה שטן אז עד הסוף.

המוסיקה – בידיים בכפיים, חאפלה ים תיכונית. יאללה, מספיק עם הטקסט המופרך. לרקוד, לרקוד, לרקוד. יש כאן שמח בגדול. עזבו אתכם, דיכאון.  רק שהטונים האלה זה כבר פס יצור. לא אמת ולא נשמה. פס יצור.