זה לא שיר שיכנס לרשימת הנצח של אביהו מדינה כנכס צאן ברזל. בקושי נכס. למה? כי זה עוד שיר פופ. "עוד" אומר – שגרתי, ללא הקסם הזה שהגיע מאחדים משיריו של מדינה בעבר, ולא צריכים ללכת רחוק עד "הפרח בגני". הדובר בשיר מודאג: היא נעלמה, לא נותנת רמז למקום הימצאה, בלעדיה הוא לא יכול לתפקד, ובקיצור הוא מוכן לעשות הכול כדי להשיבה. אני מבין את הדאגה, גם הטקסט אינו – בלשון המעטה – משהו שגורם לך לעיין בו עוד פעם, המוסיקה מתנגנת בקצביות טיפוסית, והביצוע כלל אינו מסגיר את דאגתו של המזמר.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
2 תגובות
אביהו הוא מלךךךךך הלאי שימשך מיצערות המופלאות ופרץ תתדרך
שיר מהמם