שמי הוא באדי

ריי קודר

Nonesuch התו השמיני
4/5

קודם כל העטיפה  – ספרון מאויר מובנה ובתוכו סיפור. כזה דיסק אי אפשר לצרוב. בחיים לא, לפחות לא באיכות הזו. ריי קודר, יוצר וטרובדור אמריקני, גם מפיק בעל חזון, עתיר פרסי גראמי,  בא לספר לנו סיפור באמצעות דמויות של בעלי חיים.  שיטת המשל והנמשל הישנה והטובה (ג'ורג' אורוול, "חוות החיות")  לנקוט בקורת חברתית ופוליטית.

אחרי שגילה מחדש את המוסיקה הקובנית הישנה בבואנה ויסטה, קודר לא מרפה מהפולק האמריקני הותיק, גם חוזר לימי השפל הגדול  באמריקה (תקופת ה"דיפרשן", שנות השלושים של המאה הקודמת) בארה"ב. קודר כתב סיפור מסגרת לשירי האלבום המורכב מסיפורים קצרים המלווים באיוריו של וינסנט ולדז. קודר עצמו מנגן ושר ומארח ידידים ותיקים – פיט סיגר בבנג'ו, פדי מאלוני מנהיג להקת הצ'יפטיינס האירית – במשרוקית וחלילים, ג'קי טראסון בפסנתר, פלקו חימנז באקורדיון, ג'ון האסל – תופים, הזמרת ג'ולייט קומג'ר (Juliette Comamagere) הזמרים טרי אוואנס ובובי קינג,  ג'ים קלטנר בתופים ועוד.

ריי קודר אוהב הרפתקאות אתנו- מוסיקולוגיות. הגם שהוא מתבסס על סגנונות פולק ישנים, השירים כאן הם חדשים. במשל של קודר מככבים באדי רד קט, לפטי מאוז וריברנד טום טוד, בעלי החיים שנושאים את מסריו.  החתול באדי מייצג את הגיבורים השמלאנים שלחמו את מלחמת העניים ואיגודי הפועלים בפולק האמריקני כמו וודי גאת'רי וג'ו היל וגם הנק ויליאמס האגדי של הקאונטרי מיוסיק מוזכר כאן. קולו של קודר נשמע קצת "סרט מצויר", אבל המוסיקה נשמעת כוריאציה אותנטית על הסגנון הישן בצלילי הגיטרה, הבנג'ו והמנדולינה. יש כאן מסיבה חגיגית עם חיוך ונוסטלגיה. זהו ריי קודר של מבט רטרוספקטיבי מלא ענווה וחום לימים שפולק סונגס אקוסטי  היה  הראי של החברה האמריקנית. מי קונה דיסק כזה? או שהוא אוהב אולד פולק טרדישן או שהוא מעריץ מושבע של ריי קודר. מסע מלהיב אל העבר.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות