עיון ביקורת

אסתר עופרים , השירים היפים (מדיה דיירקט 4 דיסקים., הפיק ארנון אורבך. עריכה מוזיקלית: נחום היימן. 2001)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

נחום (נחצ'ה) היימן עשה עבודת נמלים בליקוט ואיסוף השירים של אסתר עופרים מאז ראשית דרכה. כמעט שישה חודשים הקדיש היימן לאוסף הזה, הוא כתב ביוגרפיה מפורטת (אסתר נולדה ב-1941 בצפת, בת למשפחת זייד מצד אביה, ולמשפחת בן-עטר מצד אמה) ומודה כי הצטער לסיים את התקופה הזו.

על אסתר עופרים מעולם לא מדברים במונחים של קאמבק. היא כבר על תקן הנצחית, כזו שלפעמים עוד מתגעגעים לקולה, לדיקציה הנכונה, לטיפול המעודן בטקסט, לפרשנות המיוחדת. זה נשאר בדם. אצלה זה גם לא עניין של התחדשות, כי היא לא תעשה סתם פופ או דאנס או משהו אחר.  לא לוקחת סיכונים גדולים, אבל מרחיבה רפרטואר בדחילו ורחימו, שירים מיוחדים פה ושם וזה מה שחסר בדיסק האוסף הזה.

הקופסה מכילה ארבעה דיסקים של 78 שירים, חלקם בהקלטות ישנות מאוד (סוף שנות החמישים, תחילת השישים)  שעברו עריכה דיגיטאלית. היימן מדגיש, כי במהלך איסוף השירים התברר כי חלק מהביצועים המקוריים אינם האיכויות העומדות בסטנדרטים המצדיקים הטבעתם על דיסק, ועם זאת, מוסיף היימן שאף על פי כן העדיפו לשזור באוסף את גרסאות המקור – "מתוך כבוד לערך האומנותי ולאותנטיות" .עוד מציין היימן כי התאריכים הנמצאים ליד שמות השירים מתייחסים לתאריך ההקלטה, אולם מרבית השירים הוקלטו מספר רב של פעמים בתאריכים שונים, ויש שירים שלא הצליחו לאתר את השנה המדויקת בה הוקלט השיר.

אבל זו אינה הבעיה העיקרית של האוסף הזה, שאמנם נותן את מיטב ההקלטות של אסתר עופרים כולל  צמד העופרים, אבל פוסח על רבים מהיפים שלה שהוקלטו בשנות השבעים-שמונים.  למשל: חיפשתי את "דמעות של מלאכים" של מינסטר את רכטר – לשווא. אוסף של אסתר בלי "דמעות של מלאכים" אינו שלם. חיפשתי את "לו באת" של רטוש את שם טוב לוי – אין. אלה רק שתי דוגמאות. יש עוד הרבה: מה עם "ואותך" של גרוניך וכספי, "ראה" של מוהר את רכטר. אני אומר את זה דווקא על רקע עבודת הקודש שעשה נחצ'ה היימן באיתור רוב הקלטתיה הישנות של עופרים.

רמז ל"מודרניותה" מוצאים בשירים בודדים – העיבוד של שלמה גרוניך ל"ואולי" – הקלטה מ-1973 (דגימת סאונד למטה) כבר נותנת את עופרים שאנחנו מכירים כיום, שאותי הרבה יותר מרתקת מאשר אסתר של שנות החמישים-שישים – גם מבחינת הפרשנות היותר מדויקת-מעמיקה. כנ"ל "התרגעות" ("אם יש אי שם רחוק" למילים של יהודה קרני ולחן עממי) גם הוא בעיבוד של שלמה גרוניך מאותה השנה.

דיסק רביעי "סינדרלה רוקפלה" מוקדש כולו לשירים בשפות זרות, בעיקר באנגלית. גם כאן הגרסה  ל-Bird On a Wire  של ליאונרד כהן הוקלטה ב-1963, ויש טובות ממנה. הדיסק מוקדש ברובו לשירים של צמד העופרים – גרסה  ל"בוקר חיי" של הבי-ג'יז ועוד שורה של שירים פולק מתרבויות שונות, שאיכשהו נקלעו לאוסף הזה, ככה שמה שנותר משמעותי הם שני הביצועים לליאונרד כהן (השני "סוזן") ו"היא עוזבת את הבית" של לנון את מקרתני.

ןשוב, לנוכח ההקלטות שלה בשנים האחרונות לשירים קלאסיים שאינם בעברית –  גם כאן זה אוסף של פשרה. לא אולטימטיבי.

ככה שהאסופה כולה, היא בעיקר לאוהביה המושבעים, שלא יפסחו על שום תקליט שלה. זה אוסף לאספנים שמעוניינים בביצועים המקוריים. זה פחות מתאים למי שרוצה לשמוע את "היו לילות" (יעקב אורלנד – מרדכי זעירא) בהקלטה מודרנית או מהשנים האחרונות עם כל הכבוד (ויש כבוד) לביצוע של 1962 בעיבוד של שמעון כהן. כנ"ל לגבי "הרעות" (חיים גורי-סשה ארגוב) "סתיו" (שמשון חלפי-משה וילנסקי), "הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר – סשה ארגוב), "כיבוי אורות" (נעמי שמר). כאן בהחלט ראויים להגיע ביצועים חדשים יותר.

וידיאו: ואולי 

Ester Ofarim - The Collection
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *