מדברים על זה בבית

אורי מור

מילים ולחן: אורי מור
3/5

כהרגלי בהאזנה לשירים חדשים (ויש יגידו הרגל מגונה) אני קורא טקסט בטרם מוסיקה. על הנייר נטו אפשר לקבל התרשמות מה הכותב רוצה מחייו/חיינו, מנין הוא בא ולאן הוא הולך, והאם הטקסט שווה את הטרחה.

אורי מור אומר ש"מדברים על זה בבית". ניסיתי לתהות על קנקן ה"זה" ומצאתי עצמי תועה בדרכי השיר. מור שר: זה כבד מדי, שורף מדי, כואב מדי, חלק מדי, עגול מדי, מהר מדי. מה? מה?  מה זה ה"זה"? הגיעו פרטים נוספים – על אנשים שנחנקים בין קירות עמוקים, מאבדים ילדים בחדרי חדרים, צעצועים שמדברים תמיד חברים – לא משקרים. ו"זה לא אשמתי שאני מתמכר".  ואין לי אלא להוציא שורה מתוך השיר – ולשאול: על מה אתה מדבר?

המוסיקה דווקא הרבה יותר בהירה מהטקסט היומרני הזה. סגנון פולק רוק, אקורדים פשוטים, מנגינה יותר מסבירה. הרמוניה יפה. קול שיודע לטפס בסולם הרגש.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. ליבי עליך, יוסי, שאתה נאלץ להתמודד עם כמות הסינגלים מהזן הזה. לא אחת אני שואל את עצמי: מה, החבר'ה האלה לא מבינים מה שכל זב חוטם יבין? שזה כל כך בנאלי, שקוף, חסר מעוף, מבוצע באופן חובבני, לעוס עד זרה, כמו מסטיק בזוקה שהסוכר אזל ממנו בקדנציה של אריק שרון. אתה חושב שהוא יודע בעצמו על מה הוא מדבר?? על כל פנים אני חושב שאני יודע מה שאני אומר-
    זה כלום. נקודה. תגובת יוסי: איך הם צריכים להבין. זה תפקידו של מבקר, אני או אתה או כל מי שראשו על כתפיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות