החיוך שלה יפה כמו חלום, וכשהוא חושב עליה, כל העולם יפה פתאום (נו, מה לא עושים בשביל החרוז), ובכלל ליבו צמא לאהבה שאין לה סוף.

תנחשו באיזה ז'אנר מוסיקלי עסקינן? נכון מאוד. מישהו הגדיר את זה "ים-תיכוני". ואגב, כשאני שומע את המנגינה והעיבוד שרקחו לבן ישראלי – אז כדאי למקם  את הים-תיכוניות הזו. היא מגיעה מארץ הפלמנקו דווקא. בן ישראלי לא נשמע כמקורב למשפחת הג'יפסי קינגס, אבל זה כמובן אינו מונע משי ראובני לעשות לו חאפלה בסגנון רומבה פלמנקו. קול נעים, אם כי אני לא מצליח לייחד אותו מהרבה קולות "ים תיכונים" אחרים, קצב שבלוני, אם כי בסגנון הזה – תמיד מלהיב,  טקסט חסר מקוריות. הפקה מהוקצעת. קחו את זה לרצפת הריקודים, לדיסק במכונית, לחגיגת הבר מצווה. יעשה מצברוח, חבל"ז.