נתחיל במברוק על העיבוד. מצליל פסנתר בפתיח עוברים לגיטרות חשמליות בקצב מדליק, ואז פראזה מלודית – ואחר-כך ראפ. ואללה. הפקה מודרנית ברמה בינלאומית. המילים: עוד שיר בסדרת הגברים בוכים בלילה – והפעם בגלל נו מה – נשים. פיצוצים. פיגוע ביחסים. היא רצתה אושר לא נגמר, שוקולד בוואריה, היא רצתה רק שתי דקות, הוא נתן לה את חייו, אז יאללה – הוא עוזב. זו אינה אהבה. עוד מריבה בחיי גבר ישראלי מבואס, ואם זה סיפור אישי – אז אנחנו משתתפים בצערו של הנפגע ומצטרפים אל מאבקו הצודק. חוץ מזה – הפקה, הקלטה, ביצוע שבשבילה כל הסמטוחה כדאית. יפתי עולה  על האוטסטראדה הנכונה, אם לצרף את הדברים הקודמים שלו.