סקרצ'ינג, היפ הופ, סול. האנטיתזה שמומי לוי עשה ל"ולנטינו" של קובי אושרת (המוכר מגלי עטרי וחלב ודבש) תזזיתית, אנרגתית, מהוקצעת פחד. תנו רגע לנשום. חוטפים מקבץ של אמירות-סלוגנים-סיסמאות שמנסים להתחבר לאיזו תובנה. יש שירים שלא שרים, אל תרגיז את אלו שבסוף קובעים, אם הגעת לכאן – אל תלך אחורה, אולי טעית אלף פעמים, אבל רק אלה שעושים טועים וגם יש דברים שלא אומרים. כל מוסרי ההשכל הכי באנאליים נדחסו לשיר אחד. לא יודע לאן זה לוקח. בסופו של דבר מה שמומי עשה חכם זה להשתמש בפורמט ההיפ הופ כדי להוציא קטע דאנס מופק, מעובד ומתוכנת ליגת על. ולנטינו לוקח אותו אל הדבר הזה, ובסך הכל – הבנאדם מקצוען.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
4 תגובות
אחד ה-שירים
איזה קול מושלם אמאאאאא
אהבתי ;]]
שיר חזק ולהיט!!!
ברור לגמרי שמומי מדבר אל ועל עצמו ולא מטיף לתובנות, להפך, מציג "תובנות" טפשיות ששמע בחייו מאחרים.
לדעתי שיר אדיר. וממה שהבנתי שאמרו ברדיו השיר מדבר על כל הדברים שנאמרו והוטחו במומי לאורך הקריירה והחים בכלל..אני חושב שעם מתעלמים מהטריק של דגימת "ולנטינו" יש פה סטייטמנט מאוד חזק עם אמירה אישית.לדעתי אגב זה להיט מטורף
ואם מדונה לקחה את אבבא ל HUNG UP
אין שום רע בלקחת קובי אשרת ולשדרגו.
אם צריך דוגמא לזמר עם יכולת בילתי מבוטלת שעושה מוסיקה מבוטלת- מומי לוי זה האיש. הבן אדם מתעלל במונח "מוסיקה". ביצוע צעקני ( מומי לוי תמיד צועק משום מה ) לעוד היפ-הופ שקרני ולעוס עד זרה.