כוכב שביט

יהודה עדר

מילים ולחן: בוב דילן. נוסח עברי: יהודה עדר. הפקה מוסיקלית: חמי רודנר.
3/5

על יהודה עדר כותבים, כשמדברים על תולדות הרוק הישראלי. רוקר, מפיק, מורה, גיטריסט, חבר בלהקות שהיתוו דרך – "תמוז" ו"דודה", מאיר אריאל ולהקת קאריזמא,  ממקימי ביה"ס רימון, גיטריסט מקצוען ועוד ועוד. בארה"ב הוא היה כבר על תקן אגדה. פה אתה עושה אלבום ראשון בגיל שכבר מצפים לנכדים. סינגל הבכורה אינו שיר מקורי אלא שיר של בוב דילן שהוא תרגם. הבנאדם מתבונן בכוכב שביט בלילה קר ועושה חשבון נפש דרך מי שהתרחקה ממנו לעולם. עדר מפעיל קול צרוד יגע ועשן, כאילו עלה מן האוב, מלווה עצמו באקוסטית סטייל  פולק אמריקני של פעם.  התחושה שזוהי בעיקר התרפקות על נכס  עבר, (ודילן הוא נכס)  בלוזיות עם קורטוב רומנטי וניחוח נוסטלגי. ובאיזשהו מקום, זה נשמע כאילו עדר התעורר מחלום עמוק לתוך שנות האלפיים. קצת מוזר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. סליחה, אבל יהודה עדר הוא טרף כל כך קל. הרי התגובה המיידית אמורה להיות- תמשיך ללמד אחרים ברימון ואל תבייש את עברך. למה הוא צריך את זה? ראה את כל בוגרי רימון שהוא טיפח וקינא בהם? זה קשה, אני יודע. אבל אין מה לעשות. עדר הוא מוסיקאי טוב ( "ירח" של שלמה ארצי! ) וכנראה גם מורה משובח. שם מקומו. כאן הוא בשר תותחים לנודניקים כמוני. משפט לחמי רודנר-
    צר לי, ידידי, אבל בשביל תוצאה טריוויאלית כזאת לא צריך "מפיק מוסיקאלי". התואר הזה מחייב משהו, הלא כן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות