זה הדיסק החזק ביותר שאטרידג’ הוציאה. אני אומר בבטחון: כל ששת הקודמים נשמעים קטנים מולו. אטרידג’ עשתה עבודה מושלמת והגיעה לאלבום אישי רטרוספקטיבי מצמרר. זה מסע כאב שמתחיל ב"אהוב, בבקשה" ומסתיים ב"רפא אותי", ואיזו עוצמה מליסה משדרת. טונים חזקים וחודרים של עומק אמיתי, שבאים מהלב והבטן והפקה מוסיקלית שהופכת את המלודרמה לעוצמה מרגשת. מזמן לא שמעתי בישול כל-כך יפה של צלילים אקוסטיים וחשמליים. חוץ מזה, כמעט כל השירים מצויינים. ויופי של סאונד.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email