באב אל וואד

הבילויים

מילים ולחן: ימי ויסלר ונעם עינבר הפקה מוסיקלית: תמיר מוסקט
3/5

נתחיל בצפירת הרגעה: יפה ירקוני סומפלה לשיר הזה, למי שמחפשים פירור מהמקור. הבילויים אגב, מודים לה על העטיפה על שיתוף הפעולה. מגיע לה. היא יצרה את המיתוס. עכשיו צריכים את הבילויים כדי לנתץ אותו.

מתחילים בסיור גיאוגרפי אבל לא במקום שתמיד מביא לי את האסוסיאציה לשיר הזה בין שער הגיא לקסטל שם רואים את המשוריינים החלודים. אנחנו מסיירים עם הבילויים באיסטנבול באיטיות מרדימה. מכאן והלאה תנו לדמיון ללכת במקומכם, יש סיפור הזוי על יציאות חירום במטוס ואין-טייס, בליווי בס גיטרה, תוסיפו תבלין סרקסטי, מלל סוריאליסטי, וגם כפי שכבר אמרנו סימפול של יפה ירקוני – באב אל וואד עם שינוי  טקסטואלי קל – ויש לכם גחמה מוטרפת, תיאטרלית בשירתו של  נעם ענבר, התרת רסן מילולית, שבה מככבים נמיכותו של דובי גל, רשימות שינדלר 2  האפיפיור על סקטים  ושייקספיר. הבילויים נשמעים כמי שנורא רוצים פרודיה. רוצים. נו, אז מה? לא נגרפתי.  

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. יוסף הנכבד, אתה מוזמן לקרוא תובנות של רוגל אלפר ואחרים על היצירה, אולי תשתכנע שיש בה מעבר לנסיון לייצר פרודיה, הגדרה שאני חולק עליה. וזכור, הדבר העצוב יותר מאמן לא רלוונטי -זה מבקר לא רלוונטי.

    יוסי: התגובה מקורית. אך לא מנומקת. למה שלוח לקרוא אחרים?

  2. צריך לשמוע את כל השיר כדי לעקל אותו. יצירה מיוחדת, עמוסה בראש בריא ומקורי. לא בטוח לגבי הפרודיה. נראה לי שהם משתמשים בשיר המקורי כדי להעביר מסר כלשהוא, שהוא עדיין קצת מעורפל לי. לדעתי-חזק, אם כי לא קומוניקטיבי כל כך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות