הקול הגבוה הזה שנשמע לי תחילה זמרת – קורא לצלול ליום סגול, לצאת מהחשכה, לפשוט את הפחד מהגוף. השיר מתחיל רוק מידטמפו, קול לחוץ-צעקני  מדי לטעמי, מנסה להתגבר על גיטרות רוקיסטיות. מנסה. הטקסט עוסק בביאוסים הרגילים של אנשים שמחפשים לעצמם מקום ומטרה בעולם הזה ואינם מוצאים, ואז מגיע משב נוסטלגי, בצורת געגוע לימי הילדות, מהלך מוסיקלי מפתיע של 180 מעלות – ריכוך  מסיבי במנגינה ובהרמוניה שמזכירים מהלך מוכר של הפינק פלוייד. זו אינה העתקה. אבל הדמיון מדהים. אני מזכה אותם בנקודת זכות על זה. לא אגבש דעתי על ההרכב הזה לפני שאשמע סינגל שני. בינתיים – ככה.

אגב, הקול הגבוה הזה שייך לגילי ליבוביץ' (שירה) שיחד עם אחיו שי משתתף רק בשיר הזה. אלה הם "האחים". "החיות"  הם השאר – דור דניאל – גיטרות, שלומי מנצור בבס, עומר נודל בתופים, יואב רוזנטל – גיטרות.