זה לא יקרה בעתיד הקרוב

Maroon 5 מארון 5

Universal/A&M הליקון
4/5

ונעבור למס. 2 Makes Me Wonder (דגימת סאונד למטה) – כמה שזה מחניף משמיעה ראשונה, שבא לצרף את מיד לפליי ליסט של בני עשרה בליל שישי הקרוב. "מארון 5" עושה פופ רוק ללא כחל ושרק עם נגיעות ריתם נ' בלוז ברורות ופאנק בפ' לא דגושה וגם פרינס.

ונעבור למס. 3 – Little of Your Time  – המסיבה נמשכת. ריקדו את האהבה, הישארו עם חיוך גדול על הפנים. מייקל ג'קסון היה קונה את זה.

וממש באותו קצב ובאותו קו מלודי – Wake Up Call. אל תחפשו עומקים. רק פאן. סטייל להקות הבנים. מתאים לפסגות הפופ צ'ארטס. אנחנו במצעד הפזמונים. דרגו אותם.

 

חמש שנים אחרי שיצא אלבום הבכורה  Songs About Jane, מבססת "מארון 5" את מעמדה בז'אנר הפופ-רוק. מישהו כינה את המוסיקה הזו – blue-eyed soul-pop, היינו שחור בעטיפה לבנה, שזה אומר עם כל מה שמאפיין את ההפקה הפופית המודרנית גם מבית מדרשו של ג'אסטין טימברלייק, אם כי אדם לוויין Adam Levine מספיק מתוחכם להפנות את השירים בחדש לא רק לטינאייג'רס, אלא גם לאדאלטס, קהל בוגר יותר, סטייל מלודי מסוגנן מבוצע  באוריינטציה של מוסיקת סול. 

 מבחינה זו, "מארון" עשו הפקה דלוקס, מדויקת מאוד. העובדה שמפיקים אחדים עבדו עם "מארון" על השירים ממש לא השפיעה על הזרימה ההומוגנית של המוסיקה. יש כאן איזכורים לפרינס, לפוליס, לאאוטקסט, ועם זאת "מארון" נשמעת להקה נושמת-אורגנית, לא מוצר של מכונות ושל הפקה סינטטית. שורה תחתונה: אלבום לכל מי שמאמינים בפופ רוק. ככה זה צריך להישמע.

 

Maroon 5 It Won't Be Soon Before Long

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. תגובה 1 מבין מה שהוא אומר אך גם האלבום שני טוב ואפילו טוב מאוד.
    אין ספק שכל המעריצים או לפחות רובם היו רוצים שמארון יחזרו לזמני songs about jane/

  2. אני אישית אוהב את האלבום הזה, אבל אני חושב שזה ירידה משמעותית לחבר'ה (למרות שמכרו ממנו יותר מהקודם). להקה שעצבה את עצמה ואת הסאונד היחודי שלה באלבום הבכורה כפריצת דרך בכל עולם הרוק המסוגנן, פשוט הורידה את עצמה לפופ זול של שנות ה80. Songs About Jane הרבה הרבה הרבה יותר טוב מהנוכחי. רק חמוד, לא מיוחד מידי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות