את המחר שלי.

שמעון בוסקילה

מילים: יוסי גיספן לחן: שמעון בוסקילה. עיבודים והפקה מוסיקלית: עמית הראל
3/5

שמעון בוסקילה הוא אחד היקירים של מה שנקרא "הז'אנר הים-תיכוני". מלודיסט אדיר, מסלסל בחסד. אבל גם הוא לא ממש דואג לרמת האמינות של החומרים שהוא בוחר. קחו את הקיטש הזה שסיפק לו יוסי גיספן. האוהב יפזר לה זר שושנים אדומות, יביא לה אהבה "שאסף בלב", היא המחר שלו, כל העולם שלו. מי זו בוסקילה? מת להכיר את המלאך הזה שאתה מיילל בפניה את התשפוכת הקיטשית הזו. שרק לא תיפגשו על מדרגות הרבנות.

 ואגיד לך עוד דבר: לא מאמין לטקסטים האלה. מאמין יותר לטון שלך, זה שמסלסל מהלב ושהיה מברווז למרגול את העור. תן למנגינות היפות שלך אמינות יותר גבוהה.

על האלבום "מרגיש את זה"

 

על האלבום "מחפש חבר קרוב"

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. שיר ערסי-אופייני רדוד וגרוע. לעודדי – מרוב השירים היום לא צריך לצפות ליותר מדי: טקסט רדוד, שגיאות לשוניות, או מיי גד. פעם זה לא היה מגיע אל הסף. ויוסי גיספן הזה, אני לא מכיר אותו, אבל מכל השירים שראיתי שכתב, אםילו "עלוב" לא הייתי מעניק. איפה גולדברג ואלתרמן? איפה טקסטים איכותיים?

  2. בעצמך כתבת שמדובר בז'אנר ים-תיכוני אז למה אתה בוחן אותו בפרמטרים אחרים?
    השיר קטלני .. מה יש? אסור להיות אופטימים???
    תאמין או לא, יש כאלו ששוות זר של שושנים ואם לא נאמין בזה, אז מה הטעם בכלל???
    המנגינה והעיבוד עכשוויים ביותר ובוסקילה נשמע שם אחרת ממה שהכרנו .פחות סלסולים דקים ויותר מרגש .
    ודבר אחרון – מתערבת שמרגול התברווזה מהשיר .

  3. הא??? איך אפשר להתייחס לטקסט ללא איזכור של טעות איומה- תתפנקי בפ' רפויה. פויה. בעיניי- זה מספיק כדי לפסול שיר, למרות שכל העיסה הזאת מעופשת לא פחות. בררה אמיתית – 1/5.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות