אמנים שונים

הצדעה לג'וני מיטשל

Nonesuch התו השמיני
4/5

אלבומי טריביוט ליוצרים מובחרים מצליחים או נכשלים על היכולת של זמרים להעניק אינטרפרטציה בעלת ערך מוסף, חדשנות, זווית מיוחדת או ביכולתם לעורר מחדש את רוח המקור.

השירים של ג'וני מיטשל – פולק או ג'אז אכן מייצרים מרחב אפשרויות לאמנים, אם הם רוקרים ייחודיים, או סטארי פופ, זמרי נשמה, פולק וקאונטרי. באוסף הזה (הקלטותיו החלו בסוף שנות התשעים והסתיימו רק בתחילת 2007) יש אפילו קטע אחד שכולו ג'אז פסנתרני של בראד מלדאו. יש שלוקחים את זה כסוג של "תרגיל אינטלקטואלי" – כמו אלביס קוסטלו ב-    Edith and the Kingpinיש שמביאים את הסגנון העממי שלהם. קייטנו ולוזו – לוקח את Dreamland למוסיקה של צפון ברזיל. Sufjan Steven  מביא עיבוד תזמורתי  נשיפתי בידורי ל-"אדם חופשי בפריז". עיבודים יותר מעניינים באים מהנשים המצדיעות – הקאבר של ביורק ל- The Bojo Dance קאסאנדרה וילסון מצוינת בפרשנות האינטימית ל- For the Roses, אמילו האריס – The Magdalene Laundries, שרה מקלחלן –  Blue – וכאן הצבע הקולי ממש מתקרב למיטשל.  ג'יימס טיילור ב- River הוא הפתעה. מצויינת האינטרפרטציה של פרינס ל- A Case of You, בליווי פסנתר. קול פלצט גבוה, נשמה-עד-הסוף בטיפול בשיר הזה. (דגימת סאונד למטה) איך להעריך אוסף כזה? לפי כל קאבר  בעצמו, ויש כאן יפים בהחלט, כי כשרוצים ג'וני מיטשל – חייבים להגיע למקור, עם כל הכבוד לטריביוט.

 

 

 

A Tribute to Joni Mitchell

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות