יובל גורביץ' מתפלסף על זמן וחיים. אלמלא הקול המחוספס הזה, ספק אם השיר הזה  היה מעורר משהו. הוא בטח עורר בי געגועים לשמוליק קראוס (יש משהו דומה אם לא זהה בצבע הקולי), אולי טיפה עמיר לב. קצב מידטמפו עייף משהו מלווה את הטון הבלוזי  – "ובדקות מטורפת" (דקות עם שורוק), שר גורביץ',  "חולפת שנייה ואנחנו הולכים/ עם העלים בשלכת ועם כל העוברים ושבים" ו"אתה חולף עובר כאילו אין שם שלט".

יש משהו גרובי בהגשה של גורביץ', משהו שמגיע ממקומות של אמת. זה נוגע אבל לא מחלחל עמוק. חבל. האיש, בן 56, מוציא סינגל ראשון מתוך אלבום שני ולא הולך עם זה צעד אחד יותר קדימה. מעניין-מסקרן  לשמוע את הדברים האחרים שלו.