זה נפתח בצליל פסנתר רגוע וענוג, מה שלא מרמז על ההמשך. ואחר-כך מגיע הקול הגבוה והדואב. סינגל ראשון של טל ליהיא. נשמע סיפור טראומטי, האסוסיאציה היא פגיעה מינית, אונס או משהו כזה – בחלוף 10 שנים מאז האירוע. "תבכי תבכי חלפו כבר עשר שנים", בטון של ליהיא זה נשמע אותנטי, אבל היא אינה חופרת-זועמת, לא דורש שתהיה ג'ניס ג'ופלין שתצרח את נשמתה, אבל משהו יותר מעומק, פחות התבכיינות על צערה הגדול – למרות שהיא רוצה לשכוח הכל, מוכנה לוותר על קטע הבכי. הצער הזה – עד כמה שהוא נשמע אמיתי לא מצליח לעבור רף של ביצוע מקצועי עד הסוף, לכן התוצאה היא די בינונית.
