מוזיאון מגדל דוד

אוי ואבוי – בהופעה

פסטיבל הג'אז ירושלים 2007
4/5

ניק אמר, Nik Ammar (גיטרה, מנדולינה, שירה), ג'וש ברסלו Josh Breslaw (תופים, כלי הקשה) ליאו בריינט Leo Bryant (בס, בס כפול), סטפן לוי Stephen Levi (קלרנית,שירה), למז לובאס, Lemez Lovas (חצוצרה, קלידים, שירה), אליס מקלפלין Alice Mclaughlin (שירה), אנה פואב Anna Phoebe (כינור)

החצוצרן שלהם מדבר עברית-שפה-קשה. אבל הוא נורא רוצה להראות שהוא מדבר עברית שפה-קשה. אחרי הכל, זוהי חבורה שניסתה-מנסה לעשות משהו עם מוסיקה יהודית, ומול חומות ירושלים, על רקע המגדל והתאורה המופלאה, היה לזה משמעות.

אלא ש"אוי ואבוי" סוחבת היום לוורלד מיוסיק עשיר ומשופע תבלינים בעקבות האלבום האחרון שנקרא פשוט "אוי ואבוי". כליזמר זה כבר לא העניין המרכזי. בואו נגיד את זה ככה: "אוי ואבוי" עושה היום בעיקר מוסיקת עולם גרובית בשלל טעמים וריחות כולל פופ ישיר, בלקן וצוענית עם אטרקציות – זמרת יפת מראה, שיודעת לשיר וגם מלהטטת בכינור, שעושה שאו פרטי מאוד במסגרת ההופעה של הלהקה, לא רק מנגנת, אל מפזזת ומלהיבה את עצמה ואת הקהל.

החבורה שהופיעה במסגרת פסטיבל הג'אז של ירושלים עושה מה שנקרא "קרוס קלטשר", רב-תרבותיות, אבל בלי איזשהו קו או מוטיב שמחבר. השאו הסוחף, המנגינות, העיבודים העשירים הם הסיפור של "אוי ואבוי".

ואגב, להופעה שלה החבורה הזו הגיע נדמה לי, הקהל הגדול ביותר – יותר מאשר ענקי הג'אז, מה שאומר ש"אוי ואבוי" עלו על גל חם מאוד. והם הגיע בשיאו של הגל לירושלים.

 

 על ההופעה הקודמת ב"זאפה" ב-2006

על האלבום החדש

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות