מסיבת עיתונאים.

שון פול בקומה ה-18

0/5

שון מי? שאלה מישהי בלובי של שרתון מוריה בת"א. אם היא הייתה עולה לקומה ה-18, הייתה קולטת  שמדובר בשון חשוב, לפחות לפי כמות מצלמות הסטילס והוידאו שהיו בהיכון. נכון שמהקומה ה-18 רואים הרבה כחול של ים, אבל במסיבת העיתונאים ניצחה הלחות התל-אביבית את כחול השמיים (מה המיזוג לא מצליח לטפס לקומות עליונות?!) , וכשהשון בושש להגיע, הדבר החכם היה לרדת 18 קומות ולתפוס מיזוג של לובי, תוך פזילה לכניסה.

 

והנה מיסטר שון פול. כוכב רוק. סופרסטאר. על המרפסת מול הים מותר לצלם אותו רק בסטילס. לא וידאו. הושיבו לידו את מוש בן ארי שיצטרף אליו בפארק. אהה, דראדלוק , ג'מייקה. משהו כאן מתחבר. ובן ארי גם מבין ברגאיי. אבל בן ארי ישב שם מול עדת העיתונאים והצלמים באפס תעסוקה. רק בשביל לא להעליב הגיעה לו שאלה אחת.

 

ומה כבר אמר שון פול? שיש בעולם פחות הרמוניה, שאנשים יותר חרדים. ושאלימות אינה פותרת כלום. אלימות נובעת מפערים – מעמדות, עוני, חינוך, וזה מה שקורה בג'מייקה. "השירים שלי עוסקים בזה, כי חיים רק פעם אחת, וחשוב איך עוברים את החיים, אבל אני לא רוצה להטיף. אני באתי לבדר אנשים. אני שומר על איזון בין אלמנטים שונים שפונים לצעירים ולצעירים פחות"

 

כן ניחשנו. האינטואציות עבדו.  "סבא שלי נפטר לפני כמה חודשים. הוא היה יהודי פורטוגלי, תמיד הרגשתי קרבה לתרבות היהודית, למרות שבילדותי לא הייתי בבית כנסת" . ואללה. מה טוב ומה נעים שבת אחים יחד, הגם שזה משהו לא בדיוק "לפי ההלכה".

 

אבל נרגענו. זורמים בו כמה גם כדוריות אדומות יהודיות.  יש בו משהו משלנו. חוץ מזה – האלבום של שון פול יוצא בנובמבר, ואם אתם האמת רוצים לשמוע מה הוא חושב בשירים, תבואו להופעה. אז הלכנו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות