ואולי.

אביגיל רוז

מילים: אביגיל רוז ויוני בלוך. עיבוד והפקה מוסיקלית – יוני בלוך
5/5

שמעתי את אביגיל רוז בערב של ליאונרד כהן בפסטיבל ישראל בניהולו של דניאל סלומון. כתבתי אז – כמה שזה נשמע קשה – שהיא רצחה את ליאונרד כהן. עכשיו מגיע הסינגל הזה, והופה – בואו נשכח מליאונרד כהן, ותודה ליוני בלוך שעזר לה ליצור כמעט מאסטרפיס.

שיר על תשוקה לאהבה – אולי חולמת עליו בהקיץ, מבקשת להיפגש בחלום, העיקר לקבל את אהבתו, ואפילו שתהיה "לא כל כך טובה". השיר נוגה, איטי, מתפתח לדרמה אישית, מעובדת רוק אלקטרוני בצורה שמוסיפה מימד ייחודי. אביגיל מעניקה לשיר את המוד הנכון, גם כשהיא מטפסת ב"איך שלא יהיה אותך תמיד ארצה" – זה נשמע תשוקה של חוסר נשימה. פשטות המילים לא ממש מפריעה. איך שהיא שרה את זה, איך שזה מתוזמר לגיטרות זה וגם הסיום הרוקיסטי הגועש –  זה חזק. אתם יודעים מה – גם מרגש. מה,  זו אותה אחת מליאונרד כהן?

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. לעודד.. אפשר להגיד שלא אוהבים משו.. אבל לזלזל בזמרת ולהגיד שזה כך משום שהיא לא מסוגלת ליותר? זה חוסר כבוד לאומנות!! כל אחד מתחבר לסוג קול אחר.. לא כולם מתחברים דווקא לקול חזק/גדול (איך שלא תקרא לזה).
    השיר יפה מאוד וברמה מוסיקלית טובה – על זה צריכה להיות הביקורת! על אופי הביצוע.. "על טעם וריח אין להתווכח!" לדעתי שיר מקסים מאוד ויפה..

  2. אגב, פתאום הבחנתי שהנ"ל הופיעה בפסטיבל ישראל, לא פחות. מי שרוצה דוגמא לשרלטנות הקיימת בפסטיבל הזה מוזמן להקשיב לקולה הזך של אביגיל רוז.

  3. ב"איך שלא יהיה אותך תמיד ארצה" – זה נשמע תשוקה של חוסר נשימה" – משפט של מבקר. שטויות. זה הקול הקטנטן של הרוז הזאת שלא מסוגל להגיע לשם ולכן נשבר קצת. 5 מתוך 5 ? ציון כזה באתר כל כך מכובד לא מכבד את בעליו. יוסי, אולי תחשוב על כך שוב?…
    תגובת העורך: הבקורת שלך מעניינת. אבל אני לא מתחקר התהליך שהוביל לתוצאה. ובמקרה של השיר הזה התוצאה חדפעמית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות