אל תעשו את זה בבית. לא נעים להסתכל על השמש יותר משלוש שניות רצוף. בשיר הזה מסתכל הדובר על השמש, עוצם עיניים ולוקח נשימה. ובדמיונו שר דידי ארז כי הרגיש כלוויתן – באה סופה, סחפה אותו לחוף, עצם עיניים, לקח נשימה גדולה וחזר לים. הבנתם? לפני שאנחנו מעבירים למחלקת הפרשנות לקבלת תובנות, אפשר רק לומר שלא נולד להיט רוק שמבשר על מהפך. השיר מתחיל דיסטורשן יענו, לד זפלני, ואז נכנס למסלול נאראטיבי, טון די חד גוני, פראזה מלודית פשוטה. ובכל זאת יש בחזרה הזו על "מסתכלים על השמש" משהו רפטטיבי יפה, שמעניק לשיר נקודות זכות.