כל הכוכבים נופלים, כל האמיצים עוזבים, כל מי שצעק שותק, כל מי שצחק בוכה. קבלו את דוד ד'אור בהופעה חיה, עוד מעט האלבום, ולפני שאנחנו עוברים לדבר על Caruso של לוצ'יו דאלה, שנכלל כמס. 2 בדיסק הזה, הנה כמה מילים על זמר רגש, שמאמין ברגש, תורם קולו לרגש, עובד של רגש, עבד של הרגש. נו, כמה פעמים עוד נזכיר את המילה רגש. וחוץ מזה יש לו בגרון קונטרה טנור שיכול לקחת אותו לקארנגי הול ולאולימפיה וגם להרים שם את הגגות. דוד ד'אור לפי הביצוע הרגשני (הופה, עוד פעם רגש) הזה לא יכול להיות כוכב נופל. שירו איתו. סוף סוף יש לנו זמר ששר נורא יפה. שיודע לטפס בסולם הרגש. (אופס) ואני לא ציני.
ול – Caruso. זה שחצי מנפילי האופרה בעולם שרים את השיר הזה, לא אומר שדוד לא יכול. ואחרי ששמעתי אני את הקול האלהי בשיאי הדיאפסון (הטווח הקולי) צריך לומר את זה ללא בושת פנים: גבר דוד על הרבה גולייתים. איזה יופי.
