צליל הסקא שלהם זורק מיד ל"ריקוד המכונה" של "משינה". לא בטוח ש"באד מנרס" יודעים מי זו "משינה". בטוח ש"משינה" יודעים מי היא "באד מנרס". האוסף הזה מספק את הדברים היותר מקפיצים של המנרס ובלסטר בלאדווסל (דאגלס טרנדל) הקרח מתקופת הלייבל שנקרא "בלו ביט" כולל גרסה ל"מיי גירל לוליפופ", "הולי בולי", "ספיישל ברו" משנות ה-80. אגב, גם הבאד מנרס לא היו מי-יודע מקוריים. הם לקחו הרבה דברים  מהמאסטרי של הסגנון שנקראו הספיישלס. אבל "באד מנרס" מייצגת ללא ספק את התחיה הגדולה של סגנון הסקא (Ska) בבריטניה בתקופה ההיא, מוסיקה קצבית שמקורה בג’מייקה (קרובת משפחה של הרגאיי) , מקצבים קאריביים יחד עם בלוז וג’אז. זה אוסף רוק אתני מזיז, שמח, מרקיד, אנרגתי,  בשילוב של סקסופון רוקנ’רולי עצבני, ביט אבסולוטי, דיאלקט אפריקני. הומור פרוע, בהחלט עברו את מחסום הזמן, הנימוסים הרעים האלה.