מנין השמות הרומנטיים האלו לתיאור סיפורי אהבה – כמו האהבה החדשה שלו שנקראת  "לולו", ואמנם גם הסיפור נשמע הזוי מפי המספר דודי לוי – "קראתי לה בשמה צבטתי את עצמי/ היא באה ונעלמה לולו היתה אצלי"

או במילים אחרות: ההייתה או חלמתי חלום? את השאלה יש להפנות אל מוחו הקודח של מאיר גולדברג שחיבר את המילים.  בלדה בנוסח בלוז, קולו המחוספס. לא שיר שהמנגינה שלו אולטימטיבית. שיר שמספר על אחת לולו שהייתה ואולי תחזור. לא ממש תפס אותי. לא יצר בי סחף רגשי. לא לכד אותי בקסמו המלודי. אף לא בשמיעה שנייה-שלישית. אומרים שמבקר מוסיקה צריך לשמוע שלוש ארבע וחמש פעמים כדי לקבוע. נו טוב, לא נגזים. נסכם: לדודי יש שירים טובים יותר.