מה חסר לה? חסר לה שהוא יבוא אליה הלילה שיקום איתה למחרת, אבל אולי הוא סתם עוד משורר מיוסר שמתעורר כל בוקר מוקדם כותב עוד שיר ועוד אשה. אריק ברמן כתב את זה ציני. יעל נחשון לוקחת את השיר לקוטב העיצבון. בוכייה. לא מת על האינטרפרטציה הזו. יש תחושה שהיא מסתובבת כל הזמן סביב היגון שלה, במקום להתייחס לדמות שכנגד. נלכדת במנגינה הזו, באפיק היגון הצר. יכול להיות שיעל נחשון ניחנה בכישורים זמרתיים ראויים לשמם, אבל בלי איפיונים יותר אישיים, בלי יכולת להעניק לשיר משהו יותר משלה, זה מתקשה לחלחל. טון עצוב כשלעצמו לא מספיק.
2 תגובות
בכל מקום עודד המעודד
יעל נחשון הנ"ל לא מעניינת כאן. הרי אין לה באמת כישורים קוליים ראויים לשמם. מה שמעניין זה השם אריק ברמן, ההופך לשיגרה המאפיינת את הסצינה של זמרי אהבה-מיוסרת-כואבת-נכזבת מהצד האשכנזי של המפה ( מירי מסיקה אולי צפון אפריקאית במקור, אבל לא במוסיקה שהיא שרה ). לאט ( ואולי לא כל כך לאט ) ובהתמדה הופך ברמן למחליף התורן של קרן פלס ובאופן לא מפתיע נהיה בדיוק כמוה- צפוי, משעמם, ריקני ושיקרי. זאת לא אומנות, זאת לא מוסיקה ראויה לשמה-זאת שרלטנות, בדיוק כמו הטקסטים המעליבים של יוסי גיספן וחבריו הים-תיכוניים.
לזרוק לפח ולהרגיש נקי יותר.