ארא דינקיג'יאן –עוד, זהר פרסקו – כלי הקשה, עדי רנרט – פסנתר

צליל העוד של ארא דינקיג'יאן מחבר אותי חזרה ל – Night Ark,  הרכב שהוא הוביל  החל  מ – 1986, בשילובים של מוסיקה ים-תיכונית, ג'אז, ארמני, קלאסי. "החמישיה הקאמרית" נהנו מהמוסיקה שלו בקטע Homecoming, וגם הזמר יואב יצחק השתמש במוסיקה של ארא ושות' בשיר "זה הזמן לסלוח".

ארא דינקגי'אן נחשב לאחד מנגני העוד הטובים בעולם. נגינתו אישית, רכה ועדינה ומשלבת ידע רב במסורת נגינת העוד התורכית והארמנית לצד שליטה במוסיקה מערבית קלאסית וג'אז.

והנה הצליל המוכר חוזר. אבל  לא להאמין: זה אלבום הסולו הראשון של ארא. ארא מפעיל את העוד כסולן מובהק. זה קרה בהופעה בירושלים כשלצידו עדי רנרט בפסנתר וזוהר פרסקו המצוין בכלי הקשה. הקלטה של 12 יצירות שלו, ובהחלט מפגש יחיד במינו בין הפנומן האמריקני ממוצא ארמני למוסיקאים ישראלים. זה מגיע עד מאהוולים. ככלל ארא ממשיך גם כאן קו של מוסיקה בטווח רחב ומגוון – אתני, ניו ביט, וורלד מיוסיק., ובעיקר אלתורים ומנגינות שנישאים ברוח ים תיכונית, בניחוחות מזרח משכרים. The Invisible Lover  הוא אחת הדוגמאות לסינתזה הידידותית מאוד בין מזרח ומערב. Anna Tol'ya – מלהיב בשימוש לו במקצבים ים תיכוניים, ומצד אחר מה יפה הצליל הפיוטי בנגינת העוד ב – Offering.

סיכום: עונג צליל העוד בליווי שניים מטובי הנגנים בארץ, אשר כל כך מבינים את שפתו של ארא, ויש כאן אינטרקציה.