נתחיל באיכות הצליל, כי זה אולי יתרון המשמעותי הבולט באוסף החדש על פני אוספים קודמים של סיימון. פשוט – מענג (במערכת הסטריאו שלי, כמובן) קוראים לפעולה הזו בהפקת הסאונד המחודשת – "רימאסטרינג", וכאן נעשתה עבודה שמשיבה רוח בשירים של סיימון.
2 סי.די ועוד די.ווי.די החזירו אותי לאחד האמנים, שנשמעים מוסיקה קלאסית של הפופ. שירים מהתקופה שאחרי ההיפרדות מארט גארפונקל, שירים בעיבודי מוסיקת עולם ועד האלבום Surprise של 2006 בו שיתף פעולה עם בריאן אינו.
אמן בעל סקרנות יצירתית ממדרגה ראשונה, שיש בו שילוב מאוד ייחודי של משורר-מלודיסט-זמר וגיטריסט נפלא. הדי.ווי.די הוא בונוס יפהפה של קליפים – Me And Julio, השחקן צ'בי צ'ייס משתובב עם סיימון ב-"אתה יכול לקרוא לי אל" וגם "ילד בבועה", "יהלומים בסוליות נעליה" מ"גרייסלנד", הופעת טלוויזיה שכוללת את "מיס רובינסון" מ"דיק קאווט" שאו ב-1970, דואט מחמם לב עם ג'ורג' האריסון ב"סאטרדיי נייט לייב" מ-1976 לשיר Homeward Bound.
קלאסיקות: "50 דרכים לעזוב את אהובך", "אתה יכול לקרוא לי אל", "הילד בבועה" וגם "איחוד מחדש של אמא וילד", "לבבות ועצמות", "אהבה כמו סלע", "סליפ סליידינג אוואיי", "קח אותי למרדי גרא", "מנגינה אמריקנית", "עדיין מטורף אחרי כל השנים האלו" ועוד.
ובאמת: אני עדיין מטורף על סיימון אחרי כל השנים האלו.
לוידאו של "אתה יכול לקרוא לי אל"
