למי אין איזו פינה נוסטלגית חמה לכמה זמרי פופ צרפתיים מהשישים שבעים. לפעמים באיזו חתונה עוד שומעים מישל פולנרף, לואיג'י, כריסטוף, ג'ו דאסן.

 גו' דאסן  נשמע לי היום אחרי 23 שירים קול  ששווה פה ושם עוד התרפקות, תלוי במצב רוח.   אמנם לא ממש צרפתי, אבל נשמע נהדר בצרפתית, והוא השאיר אחרי מותו ב-1980 מהתקף לב בגיל 42  (בעת חופשה בטהיטי) מצבור של להיטי פופ צרפתיים  מ"קיץ אינדיאני",  A Toi דרך "שאנס אליזה", "סאלוט לס אמורה", Et Si Tu n'existais pas. גם היום כמו אז, דאסן הוא כזה נעים זמירות רומנטי, לא שאנסונר כמו שארל אזנבור, להיטן שדאג לרפרטואר פופ קליל, להיטי.

 נולד בניו-יורק. אביו,  ג'ולס דאסן, במאי סרטי פילם נואר, נאלץ לעזוב את ארה"ב לאירופה כקורבן המדיניות האנטי קומוניסטית של מקארתי. דאסן שלמד באירופה בשוויץ, עוד יחזור לארה"ב ללמוד במישיגן לפני שיחזור שוב לאירופה – לצרפת, שם במהלך עבודתו בתחנת רדיו – הוא מקבל הצעה מחברת תקליטים. השירים שהוא מקליט הופכים ללהיטים לא רק בצרפת אלא גם ביוון, ישראל, איטליה וספרד.

והנה האוסף הזה הוא כמעט כל מה שנמצא בזיכרון האישי והקולקטיבי מג'ו דאסן.  מנגינות, קול חם, בהיר, רומנטיות מחניפה, השאיר ללא ספק חותם וקסם אישי, אבל מעט מאוד שירים שהם איכות שמעבר לפופ רומנטי קל משקל.