עורכי האוסף בחרו להשתמש במינוחים מתחום הפשע להצגת הנפשות הפועלות באוסף הכפול. בחוברת המצורפת מדובר על "סימנים מזהים" סתמיים (רגליה של ריאהנה מבוטחות במיליון דולר) "שותפים מזדמנים לפשע" (יענו בחיוך – שותפים ליצירה, להפקה להשד-יודע-מה) וגם "התיק הפלילי המלא" (האלבום השלם) הקלילות הנחמדת, הנורא מאולצת.

שנהייה לרגע רציניים? יש כאן אוסף טוב של להיטים שנטחנו נונסטופ בתחנות, במועדונים, ברינגטונים. מה שהכי להיטי, מה שהכי מדליק-מגניב, מה שהכי מסחרי.

המינוח של ראפ והיפ הופ מתייחס בדרך כלל לתרבות שאינה רק מוסיקה אלא ריקוד (ברייקדנסינג) ועד גראפיטי. מדובר בחלק מסגנון חיים ותרבות. המושג "היפ הופ" מתייחס לסממנים ייחודיים של תרבות ההיפ הופ, ואילו המושג "ראפ" מתאר את פעולת הראפינג (הדיבור הקצבי). לעתים, השימוש במונח ראפ לסגנון מוזיקלי מכוון לתיאור סגנון מונוטוני קצבי שהדגש בו הוא על הראפינג המילולי.

האוסף הזה נע מהמיינסטרים להרד קור ראפ (המחאתי, הנוקב, הבוטה) ככה שאוהבי הטרנדים העכשויים יוכלו לזוז עם זה. אדסקס על כמה דוגמיות:

Rihana Feat Jay z – Umbrella   

 השיר האולטימטיבי של השנה בתחום ההיפ הופ השחור?  למרות שהוא תיפקד על תקן הימנון בקיץ האחרון, לא הייתי נסחפתי.  יש בו פראזה מלודית סבירה, יש בו קצב בסדר, הפקה – דלוקס, אבל  – לא בוער בעצמותי, לא מסעיר את  רגשותיי. ריאהנה – לא קול גדול, אבל היא יודעת לעשות בו שימוש כדי לשיר – can stand under my umbrella ella ella ey ey ey You  (3/5)

Gwen Stefani Feat. Akon – The Sweet Escape

זה היפ הופ? זה יותר פופ, מתקתק, קול טוב, עיבוד פאנקי –  שיתוף פעולה מוצלח בין הסטפאני והאקון, מאוד קליט, מאוד אפביט, נדמה לי שהוא היה מתאים למדונה של לפני 15 שנה.  כלהיט פופ – אחלה. (4/5)

Timbaland Feat. Nelly Furtado &Justin Timberlake – Give It To Me

טיטמבאלנד פה, שם ובכל מקום. האיש הוא מכונת ביטים, פרופסור מן המניין להיפ הופ, ממציא עצמו כל פעם מחדש ומתחבר לצמרת הלהיטנים והלהיטניות – כאן בשיתוף פעולה ראשון מסוגו עם נלי פורטאדו וגם עם טימברלייק. טימבאלנד אכן נותן להם בריתם נ' בלוז, בראפ וגם במנגינה קליטה. בסופו של דבר גם הטקסט בהזמנה,  הביטים האלקטרוניים, הקול המחוספס של טימבאלנד וקולותיהם של פורטדו את טימברלייק  נועדו לדאנס קלאב. זה נשמע להיט אינסטנסט מהוקצע בסוגו, אבל חסר מידה של עומק וחום. (בטוח שמישהו ישאל – אתה מחפש משהו יותר עמוק בלהיט דאנס?) 3/5

Gym Class Heroes – Cupid's Chokehold – Breakfast In America

Take a look at my girlfriend ..ככה זה נפתח.  גיים קלאס הירוז תפרו יפה את ההיפ ההופ הביסטי בוייזי שלהם לקלאסיקת האיטיז של הסופרטרמפ – "ארוחת בוקר באמריקה" עם אלתור משלהם על המנגינה בנוסף לסימפול. ארבעה חברה מג'נבה שמציעים היפ הופ אלטרנטיבי, מסומפל יפה, מהמוצלחים ביותר באוסף. מעניין לשמוע  את השלם שלהם – As Cruel As School Children. 5/5

רונית ראסטה – הקיץ הבא!

לא יודע למה הכניסו את בעלת הראסטות הג'ינג'יות לפה. מגדירים את זה כההימנון  הרשמי של ימי השרב. איך אומרת הרונית ראסטה: תעשו לי פווו אני צריכה אוויר. אני אומר תעשו פווו לשיר הזה. 1/5

Shop Boyz – Party Like A Rockstar

מספרים שזה שבר את שיא ההורדות בסלולר בארה"ב. אין לי מושג למה זה ירד לסלולר דווקא, כנראה שההיפ הופ הזה הוא ניג'וז מהסוג שמתניע סוג מסוים של קהל. עורכי האוסף כתבו – "ערסים חולים אליהם" סגנון? קוראים לזה hood rock משהו פרחחי כזה. ומסתבר שהיפ הופ הרוקיסטי הזה פונה לא רק לערסים, אחרת איך תסבירו שהוא התפשט כמו שריפה בשדה קוצים יבשים. 3/5

Chamillionaire Feat. Krayzie Bone – Ridin'

תואם פיפטי סנט מיוסטון, כנראה שונא שוטרים יותר ממנו – שר: Trying To Catch Me Ridin Dirty  זה מגיע מאלבום הנקרא "צליל הנקמה"  הראפ שלו מונוטוני, ביטים משוכפלים, אבל ההפקה מסוגננת, מהוקצעת, עד כדי כך שזה נשמע הדבר האמיתי. 4/5

Akon –  Don't Matter

דליקטז של להיט. יש פה הכל –  גם משהו מהאפרו, גם משהו מפופי, גם משהו מהריתם נ' בלוזי. שיר על אהבה אסורה. לא רוצים לראות אותם ביחד – אבל האהבה תנצח – יהיה אשר יהיה. אקון שר בטון נשמה גבוה, אין כאן גימיקים וכל מיני גחמות היפ הופיות. להיט עד הסוף. 5/5

Sean Paul – Temperature

עם כל הטרראם, לא הכי מבין על מה הטרראם. הוא הגיע לארץ כמו איזה טייפון מג'מייקה, אבל כמו כל סערה, לא נשאר מזה הרבה, ולהיט הדאנסהול רגאיי הזה מראה, שהגם שהפול נדלק על אלהים, אני נשארתי על האדמה, מזיז חצי ישבן וזהו.

Fergie Feat. Will.i.am – Fergalicious

מה זה פרגלישיוס? פרגי + דלישיוס? ואללה. פרגי בלי ועם הבלאק אייד פיז. השיר פותח את אלבום הסולו הראשון שלה – "הדוכסית". האם זה שונה במשהו מהתזזית שמזיזה אותה במסגרת החבורה התוססת? לא. לא ממש הצהרת כוונות אומנותית אישית שמצדיקה סולו משלה. רקיד, פאנקי, סקסי. אבל לא יותר מבידור קלילי. 3/5