המופע המשותף 2007

הכל עובר חביבי

רוטשטיין הפקות, הליקון
4/5

באמת גלגל חוזר, חביבי. מי היה מאמין ש-15 שנה אחרי שהתפזרו, יממשו החביבים אלבום רטרו, גרסת 2007. החגיגה לא נגמרה אז. אלבום מהופעה חיה. למעשה, מופע האיחוד נקרא "שלומית אהרון מארחת את הכל עובר חביבי", אבל התוצאה הסופית היא "הכל עובר חביבי". ומבחינתי שיכתבו: "חביבי מארחים את שלומית אהרון"

 

קיקי רוטשטיין, שלומית אהרון, יובל דור ועמי מנדלמן חוזרים אל המלודיות המוכרות, ההרמוניות המהודקות, הטונים המרגיעים. שירי ארץ ישראל + אל קצבי רוקנרול פופ פיפטיז-סיקסטיז +  אל המחרוזת הלטינית  הפופוליסטית (עיבוד: אלדד שרים)  ואפילו משהו ממנהטן טרסנפר (ביצוע מצוין של "ג'אז") בעיבוד מבריק של ירוסלב יעקובוביץ'). תמהיל בידורי שרק "חביבי" יכולים לספק.

 

 העיבודים החדשים משדרגים אותם פה ושם, הקישוטים ב"רועה ורועה", למשל סלסול החליל (סולו סקסופונים וחלילים: פטר ורטהיימר) וקצב הדרבוקה עושים מזה משהו  מאוד מקומי פריך מאוד, אפוף אווירה שמיימית משהו שנוצרת בטונים הגבוהים של שלומית,  והקרדיט הוא של עמוס בן-דוד שעל העיבודים והעידכונים המוסיקליים.

צליל  הסקסופון של ורטהיימר מכניס לאווירת קברט מעוררת געגועים ב"זמר מפוחית" (אלתרמן/ארגוב). ואיך ששלומית שרה את זה היום –  במינונים נכונים, בפיזור נכון של האנרגיות, זוהי זווית יותר בוגרת-תיאטרלית, והדואט עם הסקסופון – יפהפה. "אגדה אבודה" – בטח אמרו לה אלף פעם שזה ביוצוע חיים.

אז מה חדש, חביבי אז זהו, שאין כל חדש. הכל לא רק שאינו עובר, אלא חוזר בגדול. איך נקרא לזה? התקמבקות מהוקצעת. שזה אומר: אין כמו חביבי לעשות הכי טוב את חביבי, ואם יש תזמורת ועיבודים טובים ודרור אלכסנדר שמנער אבק ופטר ורטהיימר אחד בנשיפה. אין שום סיבה שהתקמבקות הזו לא תעלה יפה. חביבי 2007 היא גרסה שאינה מביישת את חביבי 1975 ואילך. ונסתפק בזה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן