זה מדיסקי הג'אז הלטיני המקפיצים ביותר ששמעתי. בואו ננסח את זה אחרת: אם מישהו ישאל אתכם – ג'אז לטיני מהו – תשלחו אותו מיד לאלבום הזה של מישל קמילו, הפסנתרן הוירטואוז.

פרט, נמק והסבר.  אז קודם זה הפסנתרן (קמילו מכנה את הג'אז הלטיני הזה – "סגנון ניו-יורקי") , אחר-כך העיבודים המצוינים, הקואורדינציה בין נגני הביג בנד, השינויים במקצבים, הגוונים הג'אזיים. הטמפרמנט הלטיני.  האנרגיות. שנמשיך?הא, ההקלטה הפרפקציוניסטית. לא פחות חשוב. סוג של גאונות.  זה מסוג הדיסקים שגם בפעם המאה – הוא לא ישעמם. יש כאן ברק, יש כאן מקצוענות לשמה, צליל מלוטש במיוחד של סקציית הנשיפה. נסחפנו? תקשיבו בעצמכם. פסגת הג'אז הלטיני.  ואגב – נסחפנו. מותר גם לכם.