חמש

יעל לוי

נענע דיסק
4/5

"בעיר הזאת אפילו חלומות אינם/ לסגור עיניים ולחשוב על שום דבר" 

 

העיר המנוכרת מעוררת געגועים למקום אחר, לחולות של זהב. בטון הרך הבתולי שלה, בלחן הקסום של ורד קלפטר,  מצליחה יעל לוי לשדר את התחושה. היא שרה על אהבות מנקודות מבט שונות, כאלו שלא התגשמו, מתגעגעת למה שכבר איננו – ימים, נופים וריחות, שהם לעיתים מקסמי שווא.  

הזמרת של "ניחושים של ים", "בלדה לנאיווית", "אי ירוק בים" לא עושה מאמצים כדי לנפק להיטים למצעד הפזמונים. היא מנסה להתמקד  בעצמה באמצעות העזר כנגד התמידית, ורד קלפטר,  שכתבה את רוב השירים (שניים הם של תרצה אתר).  בין השתיים התפתחה הרמוניה כזו, שהן מדברות ראש בראש.   

"אקליפטוסים" הוא שיר געגועים קטן ומקסים דווקא בזכות העיבוד המינימליסטי לגיטרות אקוסטיות שלגיורא קנת, שגם ניגן בהקלטה.  זוהי יעל לוי נטו, ללא "איפור מוסיקלי". גם העיבוד של גיל סמטנה וורד קלפטר ל"כמו פני הים" מיוחד, מצליח לשדר את מהות הטקסט: "הייתי רוצה להניח את אהבתנו על הכר/ ולצחוק מתוך חלום".

ועוד שיר אחד מצוין, זה שמסיים את האלבום – "התרגלנו" ("איך התרגלנו לשברים/ לימים די הרוסים/ ומה עם האהבה") גם כאן העיבוד האקוסטי סימפוני הרב שכבתי של גיל סמטנה מעביר את עומק הכאב. השיר היחיד שבו יעל יוצאת מהחדר האינטימי שלה. אולי שיר מחאה. (דגימת סאונד למטה)

לא כול העשרה שירים על אותה רמה. קלפטר היא היוצרת האולטימטיבית של לוי.  יש בזה יתרון. יש בזה חיסרון מסוים. לא כול הלחנים קורצו מחומרים שיהפכו אותם שירי נצח.  מבחינה זו, לוי הייתה יכולה להגיע לאלבום מרתק-מרגש יותר, אילו הייתה מגוונת בשניים שלושה שירים מוצלחים של יוצרים אחרים.

אבל בסך הכול, לוי נשארה נאמנה לעצמה, לקו שבחרה בו.  הולכת  נגד הזרם. היא אי בודד בים המסחרא.

 

 

 

  

 

 

 

Yael Levi Five

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות