להסביר למה היא מוכרת הדיסקים מספר אחת בג'אז? בבקשה: קראל (ויש כותבים ומבטאים דיאנה קרול) היא זמרת חוצת סגנונות (מה שנקרא crossover  (Jazz  קליטה, אינטליגנטית ואלגנטית, חמה, בעלת עומק אמוציונאלי. יש שמוצאים בה סוג של גאונות. מה צריך יותר. כשהוא שרה – היא לא "לוחצת", וזה הולך עם סווינג קולח, מלווה עצמה סימולטנית בקשר מדויק עם ההרכב.

דוגמא: East Of The Sun (And West Of The Moon. תקשיבו בדגימה למטה. הקונטרבס מקבל סולו מובנה היטב, התופים לא חובטים, אפילו מעדנים. התוצאה כייף של איזי ליסנינג. מי אמר שג'אז צריך להטריד את האוזן, הוא יכול להחניף לה בקלילות נסבלת.דיאנה היתה נעלבת מ"הקלילות הנסבלת", ובצדק. היא בפירוש לא "איזי ליסנינג". היא אמנית ג'אז סטנדר'ס ממדרגה ראשונה, קומוניקטיבית בדרגות מעבר לסטנדרטי. עובדה: כמעט כל טרייק באלבום  מתנגן בנעימות מלטפת, קולה החם במידה מספר סיפור במלנכוליות רומנטית מחלחלת ב –  I've Got You Under My Skin. מטפטפת סקס אפיל. באפ-טמפו, במיד-טמפו בלו-טמפו. יודעת לשלב תזמורת גדולה (סימפונית) עם צליל פסנתר חרישי. תקשיבו ל- You Go To My Head, שיר שהורס אותי ברכותו הרומנטית. באמת "קרייזי רומנס", כמו שהיא שרה. וגם  הגרסה שלה ל- Look Of Love של ברט באכארך, מיוחדת באינטימיות שלה.

בטוח שכל מי שמטורף עליה, כבר שחק את הדיסקים שלה מרוב השמעות.מה זה אומר? זה אומר שהוא לא חייב. בשבילי זה בא לחסוך המאמץ לערוך לי 15 שירים יפים של קראל. כמו הרשימה הזו: