"ג'אסטיס" זה הכינוי שנתנו צמד המפיקים די ג'איים הצרפתיים Gaspard Augé ו- Xavier de Rosnay. מפריז לפרויקט הדאנס-פופ הביזארי שלהם. הילה הדתית שמרחפת מעל הפרוייקט היא חלק מהדימוי היומרני שמנסים השניים לפזר, אבל אם לא ניסחף, אז יש כאן לא הרבה מעבר לאקספרימנט מאתגר, שיש מי שתיארו כפרוייקט הדאנס הטוב ביותר של 2007. כשילוב של "דאפט פאנק" ו"הכמיקאל בראדרז". המוסיקה שזורת הביטים האלקטרוניים היא יצירה יומרנית של קומבינציות. D.A.N.C.E שיצא כסינגל מתחיל כשיר ילדים (נשמעים בשירת מקהלה) וממשיך בסגנון הצליל של פילדלפיה. השיר הזה לווה ע"י קליפ יפהפה. כמו קטעים אחרים בדיסק – גם הקטע הזה אינו שבלוני ויש בו התפתחויות לא צפויות. Newjack נשמע כהכלאה בין סאונד אלקטרוני הכי מתקדם ובי' ג'יז גרוסים ומעוותים. Waters of Nazareth הוא מיקסוס של רעשים תעשיתיים צורמניים וביטים של דאנס.
אז מה זה? האוז, אלקטרו, טראנס, ברייקביט, אלקטרו ביט דאנס? נדמה לי שג'אסטיס אינם מעוניינים שיגדירו אותם. הם רוצים להיות משהו שמעבר להגדרה. הם כאלה. אז הנה, עשינו ג'אסטיס איתם.