רגע ועוד רגע

יעל נחשון

מילים ולחן: איתי פרל. עיבודים והפקה מוזיקלית: אורי זך
3/5

הוא אמר לה כי יתן את נפשו בידיה, ירקוד לצליל שתיקותיה, שתל-אביב אינה תל-אביב בלעדיה. ועכשיו יש דמעות בעיניים והוא לא חוזר. ואולי הוא כבר מישהו אחר. והיא לא היא בלעדיו.

הגיע הזמן לפתוח בסדרה חדשה: גברות בוכות בלילה. שלא תהיה אפליה. איתי פרל סיפק ליעל נחשון טקסט ומוסיקה. כל מה שנותר לה זה להפוך את המילים והלחן למלודרמה, ונחשון נפלה למלכודת כמו עכבר רעב באישון לילה. גברים צעירים כותבים לגברות צעירות שירי אהבה מרוגשים, נואשים. נחשון עלתה על מסלול הרגש ומגביהה טוס. נדמה לי שהיא אינה יודעת לנחות בחזרה.  אמרו לא מעט דברים (טובים, רעים) על החבורה הזו של הפלסיות-מסיקיות-כורמיות. נחשון לפי השיר הזה מתיישרת על המסלול הזה, ולא בטוח שזה לטובתה, לפחות כשמדובר בשיר הנ"ל.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אינני מבין אותך, יוסי. הרי אתה ואני יודעים ששירים מהסוג הזה וזמרות מין הזן הזה כבר שמענו עד קבס. שנינו יודעים שכל קשר בין שירים כאלה ואומנות אינו קיים, וכי הולכת ונוצרת בישראל תת-תרבות של זמרים זומביים השרים שירי כלום על כלום במסווה של "רגש". ולזה אתה נותן כוכבים? תן לה כוכב אחד למען הנימוס ושלח אותה הבייתה, לעבודה. אני, אישית, הייתי שולח את כל החבורה הדוחה הזאת לחופשה ארוכה, ארוכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן