ראשית אומר לעוז לייט (המוכר גם כדי. ג'יי עוז לייט) שאני יכול להבין כל עורך שיוציא את השיר מהפלייליסט. הטקסט הזה פשוט לא עובר. מה לעשות. זה אחד הגרועים שנתקלתי בהם שחור על דף. אהובתו היחידה, הנשמה שלו, המלאך שלו, החיים שלו. רגע, רגע. אפשר לעצור את שפך הרגשות? לא כל מה שחשים חייבים מיד לרוץ לספר לנייר. לא כל חתיכת לחן שווה שיר. קח את עצמך בידיים. יש משהו בקול שאומר שאפשר ללכת לאיזה שהוא כיוון, אבל לא השיר הזה, וממש חבל על ההפקה המהוקצעת של ראובן חיון.
