איזו התרגשות, איזו דרמה. חשבתי שמאחורי שם כמו "תבלינים" מסתתר משהו מבודר, קליל וכייפי. והנה, שחר נהרי, הסולן של התבלינים מאילת מנסה בביצוע הזה לפתוח שערי שמיים ומגיע לקרשנדו בסיום השיר תוך שהוא זועק – "תבין שיש לך סיכוי להיות בן אדם, אחד מכולם, וזאת למרות שיש דברים "שאולי מעולם לא הבנתי".

במסגרת הסדרה "הגברים בוכים בלילה", מספקים לנו התבלינים סערת רגשות שהופכת לטייפון במהלך השיר. מתחיל בכייני משהו "מנסה לתפוס את הרגע, מקום שממנו אוכל לשנות" – "אבל למרות הכל לא מפחד מהחיים, אמת אחת יש היא מובילה את כולם". כל ברי הלהקה מצטרפים – כדי לנסות להתפלסף רגשי. אז נכון שיש אמת אחת לכולם ויש דברים שאי אפשר לחשוף, אבל לא חייבים ללחוץ את הדוושה עד הסוף. המלודרמה קצת מביכה. יכול להיות שבסטייל הבי מטאל זה היה נשמע דווקא פחות צעקני.