אופרת רוק

"מלחמה"

צוותא ת"א
0/5

כתיבה, לחנים, עיבוד והפקה מוסיקלית: קובי ויטמן, במאי: איקה זהר. משתתפים: קובי ויטמן, דביר בנדק, יניב לוי, איילת רובינס. נגנים: טל ליטבק – גיטרות וקולות / אלון מוטקין – קלידים וקולות / רון בונקר – גיטרות / עדי הר צבי – בס / רוני הוד – תופים. עיבודי קולות: אלון אוחנה / תלבושות: חגית ויטמן, עיצוב תאורה: מיכה מרגלית / עיצוב במה: מאיה פלג / עיצוב סאונד: כרמל ליפשיץ, ניהול הפקה: דפנה פרם

 

ילדים נולדים, ילדים מתים, והארץ לעולם נלחמת. מלחמת העצמאות, מלחמת ההתשה, מלחמת ששת הימים, מלחמת השחרור, מלחמת יום כיפור, מלחמת המפרץ, מלחמת לבנון, כל כך הרבה שמות וכינויים, כל כך מעט בהיגיון. תגידו לא המצאנו שום דבר, מלחמות תמיד היו ויהיו. הכול נכון. אז מה אני צועק? פשוט, פשוט נמאס לי לשחק. נראה לי לא הוגן, נראה לי לא חכם. הרי למדנו לשחק את המשחק הזה בגן. כי מי החליט שטוב למות? ועוד בעד המדינה? ואם כולם נמות בעד, אז מה התובנה? עכשיו, בסוף כל יום, אני נלחם בזיכרונות. חי את החיים, אבל כואב את התמונות"

 

צהרי יום שישי, מרץ 2002. רגע לפני העלייה לרמת הגולן לחופשה משפחתית. שיחת טלפון אחת קצרה משנה את מסלול חייו של קובי ויטמן. צו שמונה. כבר שנים שהוא מוסיקאי, אמן, יוצר, איש רוח ופתאום מישהו שם למעלה החליט להפעיל את האוטומט הזה שטבוע בכל ישראלי מהיום בו הוא נולד. הוא מתגייס, נלחם, מאבד חברים וחוזר אל המדינה ששלחה אותו כדי לגלות שבכלל לא אכפת לה שהוא הלך. הוא חוזר אחר אל אישה וילדה בת חצי שנה שרק רוצות בחזרה את ההוא שהלך.

צהרי שישי, חמש וחצי שנים אחרי, אוקטובר 2007, אנחנו בצוותא ת"א. על הבמה נמצא קובי ויטמן,  עם אופרת רוק שמספרת את סיפור ההליכה המהירה לקרב ואת סיפור החזרה האיטית ממנו.קובי  שכתב את האופרה,  איבד 13 חברים לוחמים בקרבות בגנ'ין במבצע 'חומת מגן'.

"אדוני כבוד ראש הממשלה, מה יש'ך להגיד? החיים האלה שסידרת לי, זה ככה לתמיד? איך אני אחיה עם התמונות, כבוד ראש הממשלה? עוד כמה מלחמות צודקות, יביאו לנו גאולה?"

ככה כותב מי שאיבד אמון במנהיגים כשננטש בסמטאות בלי גיבוי או עזרה, ואיבד את החשק להמשיך להילחם.

 האופרה מתחילה בילדה אחת שקראה לך 'אבא', ומסתיימת באותה הנקודה בדיוק. בשלב הבא – מתנהלת האופרה במישורים ציניים ואירוניים. המילים  'זאת מלחמת אין ברירה' הוא טקסט של שאול מופז שהיה אז רמטכ"ל.

כשמבצע 'חומת מגן' פרץ במרץ 2002, היה המוזיקאי קובי ויטמן שקוע עמוק בתוך עבודה על אלבום הביכורים שלו. איש נשוי שחודשים ספורים קודם לכן נולדה לו בת. ריגושים של מי שמתכנן חיים בורוד. אבל אז הגיעה המעטפה בדואר.צו 8 הוציא אותו לג'נין, מבצע 'חומת מגן' וסיוט חיים.  חייל המילואים חזר משם מרוקן מכוחות והלום קרב, מפחד להירדם בלילה ומתקשה לקום מהמיטה ביום.  הטיפול שקיבל הקביל לכתיבה, מונולוגים אישיים. הבמאי איקה זוהר קרא את החומר ומצא פוטנציאל לאופרת רוק.   

 

"מלחמה" אופרת רוק מתבססת  על סיפורו של ויטמן. מוסיקאי שנדרש פתאום ביום בהיר אחד, להפעיל את האוטומט הזה שטבוע בכל ילד ישראלי מהיום בו הוא נולד, הוא מתגייס, נלחם, מאבד חברים וחוזר הביתה, אבל חוזר אחר. חוזר אל המדינה ששלחה אותו כדי לגלות שבכלל לא אכפת לה שהוא הלך. והאופרה הזו באה לשאול את אותן השאלות שאלפי חיילים שאלו אחרי מלחמת לבנון השנייה.

 

 

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מסכים עם כל מילה. אני מעריץ וותיק של חרסונסקי ואיכשהו הטעם שלנו תמיד זהה. ראיתי את מלחמה וגם אני הרגשתי שזה מדבר על כולנו. על כל המלחמות שהיו. אני חושב שמה שעשה לי דמעות בעיניים זה הפשטות הזו שבה אנחנו נכנעים למערכת. איך? ועכשיו היתה ההלוויה של אפרתי וראיתי את האשה שלו והילדים והוא רק יצא למילואים ומחר כבר יעטפו בזה דגים ונמשיך הלאה. להרוג הבא, לקורבן הבא. לא חשוב יהודי או ערבי… כולנו ג'וקים במשחק. איזה אופרה מעולה. אופרת רוק ראשונה שלי אבל עשתה לי בראש בלאגן גדול. אני כבר ארבעה ימים אחרי ההופעה ולא משתחרר. שן עכשיו ילדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן