בלקאאוט

בריטני ספירס

סוני BMG, אן.אם.סי
3/5

בואו נעזוב את הבלגנים האישיים שלה. בריטני ספירס, לזכותה ייאמר, שבתוך כל הבלגנים, הצליחה להוציא אלבום, ואני מאמין שכל אייפוד שלישי בעולם כבר דוחס את השירים החדשים לראשיהם של מיליונים.

בריטני ספירס באה מדאנס, מהפקה מלוטשת. מפופ מיוסיק, בעיקר. לא חשוב שהיא כתבה איזה שיר לאלבום. חשוב יותר שתהיה לה שורת מפיקים שתדע להוציא מוצר מופק היטב. דוגמא: פריק שאו" למשל הוא דאנס היפ הופ מלודי עשוי יפהפה.  טקסטים? ספירס הנחתה את הכותבים לעלעל ביומנה האישי, בפרקים מסיפור חייה. האלבום נפתח בגניחות ובצחקוקים  ובממשפט שלה – "איטס בריטני ביץ'" מתוך השיר Gimme More  שיצא גם כסינגל. "חיייל צעצוע" הוא דוגמא להפקה דלוקס בסגנון היפ הופ גרובי. דאנס שאו מבריק.

הגם שזה קליט, מזיז ועכשווי, הייתה לי תחושה, גם לאורך הדיסק יותר מדי צליל אלקטרוני מכאני שדי משטח אותה. גם Piece of Me , טקסט ציני על בריטני והתקשורת (כולם רוצים חתיכה ממנה)  – עשוי משכבות של אלקטרוניקה. זה ילך על הרחבות יופי יופי. אבל ספירס משועבדת להפקה, השירה שלה היא חלק בלתי נפרד מהקונספט האלקטרוני-מכאני. הסאונד – פיצוץ, בכל מה שקשור להבעה, זה נשמע קר מדי, והאמת – אין בזה חידוש. כבר השתמשו בקונספט האלקטרוני הזה, ולמעשה לא מדובר ביותר ממיינסטרים עכשווי, ככה שגם אם האלבום הוא קצבי, רקיד, אלקטרוני, תוסס ומלוטש, הוא נשמע לי בתוצאה הסופית  די חדגוני משהו. זו לא אשמתה של בריטני.  מבחינת ההפקה, בריטני צריכה עוד ללמוד משהו ממדונה.

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. הדיסק החדש של בריטני מצויין ולדעתי הוא צריך לקבל יותר מדרוג של 3/5 .
    מגיע לו דירוג של 5/5
    קניתי את הדיסק וכל השירים בו מעולים.
    והיא זמרת מצויינת.

  2. אלבום מאוד מעניין,
    בעיני הקודם שלה IN THE ZONE יותר מופתי ואישי (מעבר לזה שהוא לא היה דיסק פופ)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן