גלית עסיס שרה בגוף שני "אתה רוצה לנצח/ אנשים לידך חונקים אותך/ אתה מחליק ואין אחיזה/ את יודע, אבל אתה רוצה לנצח". הוא רוצה לנצח, היא יכולה לתת לו תקווה, אהבה. הבנתם? מה יש כאן? פסיכולוגיה באגורה. התבוננות בבחור שהמצ'ואיות מכסה רגשותיו, כאילו היא יודעת והוא צריך עוד לגלות.
הביצוע רך-אפרורי, מקרין חום מעודן. עסיס לא הולכת על דראמות. היא מספרת את הסיפור שלו מהזווית שלה. המקצב נשמע רגאיי עם קישוטי אמביינט, שירה מאונפפת, לא מספיק רהוטה כדי שהסיפור יחלחל לורידים של המאזין. לא די לשחק את ה"מסתורית". לא די להיות חצי זמרת. יצא לא חם, לא קר. שזה יהיה יותר רגאיי, שזה יהיה יותר שירה, שזה יהיה יותר מהבטן. שזה יהיה יותר אותנטי.