בהופעה

שרון רוטר

מועדון קמלוט ת"א
4/5

חמש דקות אחרי שהיא עלתה לבמה, כבר התאהבתי בה. אני במרתף של קמלוט ת"א ז"ל. מאי 2004. עשרים איש על שלושה וחצי מטר רבועים מנשנשים משהו. ממתינים לזמרת שהכי התפרסמה בלהיט "ארוץ אליך" שכתב לה ברי סחרוף, המנטור שלה והמעסיק שלה – כמנהלת-מפיקה של הופעותיו.
ואז נכנסת הנאווה הזו, רזה -רזה, מכנסיים וחולצה שחורים, תסרוקת תלתלים מעובה סימטרית משני צדדים. חיוך שמסתיר משהו. "אם תתקרב בלי פחד, כמו שושנה תראה אני נפתחת". שרה שרון בטון ריחופי-בתולי רב קסם. שעתיים לפני הקמלוט עוד שמעתי את אלבום הבכורה שלה שיצא לפני שנה. עד היום לא יצא לי משום מה להקשיב לו. ואיזה הבדל.
נפתחת בגדול. בדיסק היא קצת סגורה ומסוגרת בתוך עצמה. נוגעת ולא מגיעה. שרה טהור מאוד, טון נקי, רגיש ומאוד לירי: "אם תשים ראשך קרוב אל ליבי, אז תשמע את הים". לא רצה לפני השיר, לא כופה את עצמה עליו. וכאן, בקמלוט היא הגיעה, הצליחה לגרום לשירי הדיסק לחלחל. להפוך את המגע ליותר כייפי.
נדמה לי שבהפקת הדיסק הייתה התערבות של יותר מדי גורמים שעשו ממנו קצת מישמש. כזו וגם אחרת. פה היא מחובקת על-ידי הרכב ג'אזי, שנותן לה את מה שהשירים צריכים, במינון מדוייק. נשמע הכי פשוט ונכון מבחינתה. המוסיקה מנוגנת עם סווינג ישן משהו, אלמנט לטיני, בסטייל אולדיז, ונכון לסוג הטקסטים שלה. ואם מהאלבום הזה יצא בסופו של דבר משהו בעל קלילות קסומה, זה הערב הזה.
לגיטריסט שעושה את ההבדל קוראים אסי בן-סימון. הוא מאלתר על גיטרה חשמלית ישנה (סילברסטון) וזה זורם לו וירטואוזי ומצלצל פריך ומלודי.
"לא אהבתי עיר כי היה לי טוב בה/לא שנאתי עיר כי היה לי רע בה", מהגגת רוטר בצלילים נוגים.
בין השירים נכנס קאבר אחד, ל"ילדתי שלי" של מאיר אריאל, קצב ג'אז לטינו קליל, עיבוד לחשמלית שמזכיר המוסיקה ל"הסנדק". וכמה יופי מקבל השיר.
שרון מעודנת, מסוגננת, מזוככת, משרבבת ספרדית ב"בייבי" של קייטנו ולוזו, שירים שמספרים סיפורים על יחסים מזווית אחרת. והאווירה הקודרת משהו שבדיסק, מקבלת כאן ייחוד אקוסטי חשמלי שמוסיף נופך יפה לשירים.
יבואו גם "ארוץ אליך" , "ו"אלמוגים" ו"הניצוץ" מתוך פסקול הסרט "קלרה הקדושה": "פתאום אתה קל כמו תינוק, אני קלה כמו נוצה, כי איתך אני הולכת לא יודעת לאן, אלך איתך מכאן ועד סוף העולם"
"ובהדרנים, מכוון לה אסי בן-סימון גיטרה זעירה, והיא שרה "דונ'ט ליי טו מי" שיר פולק של זמר העם האגדי לדבלי. ובסוף הערב, בא לך לשמוע אותה פעם שנייה, ככה, מסוגננת, קלילה, יפה, קסומה. נוגעת ברכות ומגעת. התאהבתי בה בקלות נסבלת.
נגנים: אסי בן-סימון- גיטרה חשמלית, גיא לוי – בס, רועי אבדר- תופים, אורן עזמי- גיטרה אקוסטית

*** מאז ההופעה ב-2007, עברה שרון רוטר מהפך בחייה, חזרה בתשובה, ילדה חמישה ילדים, התיישבה במושב צפריה ליד נתב"גף ומופיעה בעיקר באולפנות ובערבי נשים.

שרון רוטר – ארוץ אליך

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן