בשיר של לביאד יש גשם, שמיים קודרים ואורות ניאון, שהרי לא יתכן ששיר אהבה צבוע בצבעים מלנכוליים יהיה על רקע של שמש בוקר ושמיים בהירים. עוד שיר בסדרה גברים בוכים בלילה שמפרנסת היטב את המדור הזה. היתה טעות, היא נטשה, הוא אצלה השאיר את הלב והנשמה, ועכשיו לא נותר אלא לשאול: ומה יהיה? לאן תפנה, לאלו ידיים תיפול. הוא מוכן לסלוח ולהחזיקה חזק.
תודו שהחיים של המבקר לא קלים, ונו נו לבחורות באשר הן שמפילות כל כך הרבה חללים ומשאירות אותם שבורי לב. הטון הרך והשברירי אכן מעיד שמשהו לא טוב התרחש בחייו. אבל לא מספיק טון ואפילו לא מנגינה סבירה. אבי מתחבא מאחורי המילים הקלושות. אין לו ביצוע של ממש. אין עומק. ותחסכו ממני – מה עוד אין.
2 תגובות
אם כל הלהיטים הגדולים היו עוברים את הבקורת של חרסונסקי היינו באמת בחרא,
זה המזל…שאנחנו שומעים מה שאנחנו אוהבים ולא מה שמכתיבים לנו לשמוע……חרסונסקי תן לנו להמשיך להנות בשקט
אני שומעת את השיר בתחנות רדיו , והאמת- כן אהבתי. קליט ונעים ואפילו פיזמון מרגש….