הסוכריות – על ספסל בשדרה

הסוכריות

מילים ולחן: תומר אלבז עיבוד: הסוכריות ומייק פרדיס הפקה מוסיקלית: מייק פרדיס
4/5

מה הייתה האסוסיאציה הראשונה שלי? בלי שום ספק – כנסיית השכל. אחר-כך התברר לי שהכותב והסולן הגיע גם הוא מהמחוז הדרומי הזה, מהעיר שדרות. אבל בלי שום קשר – גם במוסיקה של הסוכריות  לוקחים בסיס קצבי, תקראו לזה "רוק", גיטרה חשמלית מצטרפת  לכינור מסלסל, מוסיפים תבלינים מארצות  הים התיכון, קופצים קלות לפריז לקמצוץ של אקורדיון ושנסון, מה שמתקשר עם רומנטיקה נוסטלגית מהסוג שמופיעה בשיר הזה:  סיפורי הספסל בשדרה והברוש הזקן שסופר את השנים, שם הוא צייר לה פעם פרפר, והנה הוא חוזר לאותו ספסל כל ערב ומחכה לה. הוי, כמה רומנטי. יש עוד דבר כזה – רומנטיקה על ספסל בשדרה? הביצוע של אלבז סעור רגשות, מטפס בסולם הרגש מעלה מעלה, וגם כאן – קיבלתי משב אסוציאטיבי מיורם חזן. עיבוד עשיר, קולח, מפולפל. לא כבד, לא מתקדם. לא מקורי מי יודע, אבל מלודי, פשוט, עממי. זה עובד.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

5 תגובות

  1. אני מסכימה שהשיר הוא מאותו ז'אנר שבו הכנסייה נמצאים אבל זה שונה מהכנסייה לחלוטין. יש פה הרבה יותר רוק והרבה פחות מלנכוליות. אני מתחברת לזה הרבה יותר.

  2. אם לא הייתי רואה הופעה שלהם ושומעת רק את הסינגל הנוכחי הייתי מסכימה עם כל מילה
    יכול להיות שהם פשוט בחרו ללכת על בטוח והוציאו את השיר הזה כסינגל ראשון

    הקסם של הסוכריות לדעתי זה המילים, הגוון, הכרזימה שיש לסולן אני מאמינה לכל מה שהוא שר שם לכל מילה ואולי יותר מכל- לפני שהם מוזיקאים הם "שפים", הם משלבים מצרכים ומנגינות, מוטיבים מכל מיני מקומות והשפעות.
    הם פשוט שלחו לנו מטבוחה בתור שיר ראשון

    אני אוהבת את השיר הזה, הוא טוב בעיני, הביצוע מרשים, באותה נשימה אני גם אגיד אני אוהבת יותר שהכשרון שלהם בא לידי בטוי במקומות אחרים ושילובים אחרים שלא ממש נעשו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות