הדרן הוא הוא סוג של בונוס שמגיע אחרי מחיאות הכפיים. אז מה זה מצעד ההדרנים של פרלמן? אני לא נבהל מהמושג הזה. מה זה ריקוד סלבוני מס.2 במי מינור של דבוז'אק. ומה זה ה"מלודי" של צ'ייקובסקי בניגנתו של פרלמן אם לא ראש מצעד הפזומונים-ההדרנים הקלאסיים. זה אינו מוריד כלום מהמשקל הסגולי של האוסף. בין 19 הקטעים – סאראסטה, פאלה, אלבניז, קרייסלר, אלגר, באזיני, מנדלסון, פורה, באך, פגניני.

עכשיו ככה: אין דבר כזה פרלמן "בקלי קלות" ופרלמן "למתקדמים". יש פרלמן אחד, ויש מעט מילים לתאר את הצליל שהוא מוציא מהכינור. יש כל מיני נסים בעולמנו שאין להם הסבר במילים. נס כזה הוא הכינור של פרלמן. לחובב מוסיקה קלאסית מן השורה שאינו אץ לנבור במדפי המוסיקה הקלאסית אומר דבר אחד: אם יש קשר בין "נושם" ו"נשמה", זה הצליל הזה. נושם ומלא נשמה. וירטואוזי ומסחרר, אנושי ורב השראה. האוסף רחב יריעה, מאסט לנגני כינור מכל השלבים, ולכל אוהב מוסיקה באשר הוא. ולא רק שאין לי  בעיה עם שזה אלבום של הדרנים מפנקים. כשזה הכינור של פרלמן, מה-זה-כבר-משנה.