שאכריז – אני אוהב ספייס גירלז?  שאכחיש? יש כאלה שהעריצו אותן בסוף התשעים. היום הם מעמידים פנים. אנחנו?

השאלה איך אנחנו מגדירים "אוהב". נו טוב, אני מתחיל להתחמק מתשובה מוחצת. פעם כששמעתי האמהות והאבות, הביץ' בוייץ' נמרחתי. הייתי נער וגם גדלתי. בטוח שלדור התשעים הספייס גירלז עושות את אותן דפיקות לב, כשהם שומעים  Stop, או את ה – Wannabe בקלילות הדאנסית הזו. לא סתם קלילות דאנסית מדובר במנגינות שהן סוג של המצאה אולטימטיבית. שמתי ווליום נמוך. זימזמתי. כמעט כל שיר קליט שערורייה. "תגיד שאתה תהיה שם". דאנס רך. ההרמוניות הקוליות מדויקות, העיבוד פריך. אתם יודעים מה: אין בעיה. אני מכריז": אי לאב דה ספייס גירלז.

פופ נוסחתי? לא ממש. 2 Become 1 –  מי שממציא פופ כזה (בלדה שקטה, רומנטית, מתוקה) אינו יצן של מה שנקרא "פיור פורלמיולייט פופ"   viva forever שנפתח פלמנקו אקוסטי הוא דוגמה כמה הספייס התרחקו מנוסחאות. זה משהו שמזכיר להקה כמו "אבבא" השוודית (דוגמית סאונד למטה) . גם Too Much  הוא דוגמה לבלדת פופ עשויה חבל"ז. ריכוך המחץ בתוספת מנת סול.

מצד אחר זה הניחוח הלטיני  בשיר spice up your life שהופך אותו לאחד מענקי הדאנס מיוזיק. גרי, ויקטוריה, אמה והמלאניז סי ובי הן מהסוג שבלעדיהן עולם הפופ היה נראה/נשמע אחרת, ועל כך, החליטה ועדת ההמלצות של מדור זה להמליץ על האוסף לא לשוחרי ג'אז או מוסיקה קלאסית, טראש מטאל ורגאיי. אבל להמליץ – כן. אז הנה, לקראת האיחוד מחדש – כל ה-12 סינגלים שלהן נמצאים כאן. החדשים  Headlines ו- Voodoo משלימים מקבץ פופ טוב מאוד.